הון עשיר על משנה כלים כח

לפוק בו את המרחץ . משמש מעשה סמרטוט בעלמא, ואפילו הכי בכל ענין טמא לר"א:

לנער בו את הקדרה . הוא תשמיש חשוב יותר מפקיקת המרחץ, ואפילו [הכי] בכל ענין טהור לר"י:

לקנח בו את הרחים . הוא תשמיש חשוב מכלם, דהא אינו מתלכלך אלא מעפר, ואפילו הכי לר"ע כשאינו מן המוכן טהור, וכ"ש דהוי חדוש לר"י. ואע"ג דבלפוק ולקנח היה די לאשמועינן כח כלם, מ"מ לא היינו מבחינים החשיבות של מקנח כל כך, כמו שאנו מבחינים אותו באמצעות לנער:

כדברי ב"ש . צ"ל דהאי דבית שמאי לא בפירוש איתמר אלא מכללא, דמשום הכי קתני כדברי:

כר שעשאו סדין . עיין מה שכתבתי בפרק כ"ג דשבת משנה ה':