הון עשיר על משנה גיטין ח:י

דברי בן ננס . התי"ט תמה למה פסקו כמותו נגד ר"ע. ועלה במחשבתי לומר משום דבש"ס (דף פא:) אמרו, ור"ע עבד מ"ט. ולא אמרו סתם עבד מ"ט, דש"מ דאין הלכתא כותיה אלא להבין דבריו פירשוהו. ויהיה זו ההפרש שלפעמים פסקו הפוסקים כאיזה חכם נגד הכלל, משום דמפרשו בש"ס למלתיה, וכגון במשנה ח' דפסקי כר"א מהאי טעמא כמ"ש התי"ט בשם הרי"ף, ולפעמים אע"ג דמפרשו רבנן למלתיה לא פסקו כותיה אפילו על פי הכלל, כגון הכא בדר"ע, והוא כמ"ש דכאשר שקיל וטרי הש"ס סתם על מלתיה דאותו פלוני בלי שיתחיל בשמו, ש"מ דסתמא דתלמודא הכי ס"ל, וכאשר בתחילת הענין מזכירים שמו ש"מ דלסתמא דתלמודא לא ס"ל הכי, ושכל השיטה אינה אלא כדי להבין דבריו של אותו תנא דנ"מ לעניינם אחרים, כנלע"ד אבל צריך להתישב בענין זה ובכללים הדומים לזה שכתבתי לישוב משניות אחרות, אם יש להם תקומה בכל הפסקים כמו שצריך להתישב בכל הכללים שכללו בעלי הכללים הפוסקים: