הון עשיר על משנה דמאי ה:ט

מעשרין משל ישראל על של עכו"ם . ולא הוי מן החייוב על הפיטור. ומשל גוים על של ישראל. ולא הוי מן הפטור על החיוב. ותני דבר והפכו, להורות דחיוב על הפיטור ופיטור על החיוב הם שוים, דבתרויהו אין תרומתו תרומה, ומשום הכי לא היינו למדים חד מק"ו דחבירו, משא"כ במשל ישראל על של כותים, דפירושו הוא דלא אמרינן דהוי מן הודאי על הדמאי, ומכיון דהשמיענו זה, תו לא צריך לומר משל כותים על של ישראל, ויהיה פירושו ולא אמרינן דהוי מדמאי על הודאי, דהרי ודאי על הדמאי חמיר מדמאי על הודאי, כדאמרינן לקמן דמן הודאי על הדמאי הוי אותה תרומה טבל גמור ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות, משא"כ בדמאי על הודאי, דאע"ג דיחזור ויתרום מ"מ יש לאותה תרומה דין תרומה ולא דין טבל, ואם כן אפוא כשהשמיענו התנא דלא חשיבי פירות כותים דמאי, לענין דיכול לעשר מן הודאי עליהם, כ"ש דלא חשיבי דמאי לענין שיהיה רשאי להפריש מהם על הודאי, ובזה נחה הרגשת התי"ט. ועיין מ"ש בפ"ז משנה ו' ד"ה הראשונה כי משם תבין יפה החילוק הזה: