הון עשיר על משנה דמאי ה:ג

מן החמה על הצוננת וכו' . מסתמא החמה הוא של היום, והצוננת של אמש, והיינו דקאמר ר' יהודה שאני אומר חטים של אמש וכו', דאל"כ מאן דכר שמיה דלילה ויום:

שאני אומר . בענין זה דווקא פליג אר' מאיר, אבל בחמה וצוננת תרויהו דיום, מודה דאפילו מטפוסין הרבה מעשר מזה על זה, כן היא מסקנת הירושלמי (ה"ג כב.) :

חטים . לא קתני סתם שאני אומר של אמש וכו', אלא פירש חטים, להורות דבחלה דלא נתחייבה בחיטים לא פליג, וכמ"ש הר"ב:

של אמש וכו' של היום וכו' . דבר זה הוא כנגד מן הצוננת על החמה דר"מ, דבה יש רבותא לר"מ דהוא מן הרע על היפה, משום הכי לא קתני איפכא של היום וכו' ושל אמש וכו', כנגד רישא דמלתא דר"מ דהוא מן החמה על הצוננת:

רבי שמעון אוסר בתרומת מעשר . אפילו מן החמה על הצוננת תרויהו דיום, ואפילו מטפוס אחד, ובהא דווקא פליג אר' יהודה, וכן היא מסקנת הירושלמי (שם) :

ומתיר בחלה . אע"ג דמחמיר מכלהו, משום הכי אצטריך, אע"ג דבהא לא פליגי: