הון עשיר על משנה חלה ב:ד

העושה עיסתו . אשר היה בקמח כשיעור קבים. כי לא רצה לעשות עסה גדולה, ונגעו זה בזה. אעפ"כ פטורים מן החלה עד שישוכו. אע"ג דכשעשה הקב הראשון כבר היה בדעתו להשלים, דאם לא היה בדעתו כבר הוכחנו בפרקין דלעיל (מ"ז) דאפילו נשוך אינו כלום, וליכא למימר דאדרבא מתניתין אשמועינן דהעושה עסה פחות מכשיעור ואח"כ עושה אחרת כמוה, דע"י נשוך מצטרפין ומחייבו בחלה, אע"ג דכשגלגל הראשונה לא היה בדעתו לצרוף השניה, דא"כ הכי הל"ל העושה עסתו קבין אם נשכו חייבין בחלה, אבל באמרו פטורין עד שישוכו, ש"מ דלאשמועינן פיטורא דידוהו נחית התנא, ולא לאשמועינן חיובא דידוהו: