הון עשיר על משנה חלה א:ח

עסת הכלבים . בהזכירו כלבים, רמז רמז לנו, דהכלב אנו מצוין להחיותו, ובזה יש רבותא דאפילו לכלבים דאנו מצווים להחיות' לא מקרי פת להתחייב בחלה, אלא אם כן כיון בה אף לרועים, וזה ניכר במה שעשה אותה ראויה להם, וכ"ש אם עשאו לשאר בהמות וחיות דפטור, וכן פסק הרמב"ם בפ"ו מה' בכורים (ה"ח) . ועוד כלבים אצל הרועים שכיחי, לשמור צאנם כדכתיב (איוב ל, א) אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני:

בזמן שהרועים וכו' . עיין פי' הרמב"ם, כי פי' הרב אינו מדוקדק:

אינה חייבת בחלה . לשנות כלהו בבי בחד לישנא, לא קתני פטורה מן החלה: