הון עשיר על משנה ברכות ב:א

בפרקים . בהפסקות שבין פרשה לפרשה, כן הוא משמעות לשון פרקים, לגבי האמצע. כמו קולף עד שמגיע לפרק (עי' פסחים פה: ורש"י שם. ד"ה עד שמגיע לפרק) :

ומשיב . אגב סיפא דר' יהודה דהלכתא כוותיה, דהוו בבות דמשיב, לגבי בבות דשואל, כל אחת לשלפניה, לא זו אף זו. שנאם נמי הכא הכי, אע"ג דהוו זו ואצ"ל זו. ועוד משום דמשיב שייך אחר השואל, וקמ"ל דחייב אדם להשיב לכל מי ששואל בשלומו. ומטעם זה י"ל דנקרא הנותן שלום לחבירו שואל, מפני ששואל ממנו השלום, שחייב להחזירה לו:

רבי יהודה אומר באמצע . פתח בו, לשנות כסדר, יראה, וכבוד, וכל אדם. ורמז לנו שהיראה והוא רמז לגבר דחיל חטאין, אע"ג דהכא אין משמעותו כך, קודם לכבוד, דהיינו לבר אוריין הנקרא כבוד, כדכתיב (משלי ג, לה. ועי' אבות פ"ו מ"ג) כבוד חכמים ינחלו. ובר אוריין, קודם לכל אדם סתם שאינו בר אוריין. ועוד רצה לשנות כל אדם, דלא נזכר בדברי ר"מ, בסוף:

ומשיב שלום לכל אדם . שלא לעבור על מאי דאמור רבנן (ברכות ו:, כל שיודע בחברו שרגיל ליתן לו שלום יקדים וכו' ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן) בפסוק (ישעיה ג, יד) גזלת העני בבתיכם: