הון עשיר על משנה בכורות ט

כמלוא רגל בהמה רועה . מלתא אגב ארחיה קמ"לן, דרועה אחד לא יקבל עליו לשמור הבהמות הרחוקות ממנו יותר מי"ו מילין, דא"א לו לשמרם כלם. כן נראה:

ויתום . משום דבעי מימר אחריו איזהו יתום וכו', לא שנאו אחר יוצא דופן אע"ג דדמי ליה כמ"ש התי"ט בשם הר"י קורקוס, אלא שנאו אחר יוצא דופן:

בפרס . לשון קצרה דבר. ועוד רמז באמרו בפרס הפסח וכו', טעם זמנם שהוא לתקן הרגלים כמ"ש הר"ב:

לא סקרו בסקרא ולא מנאם בשבט . לא זו אף זו קתני, דשבט נזכר בתורה בפירוש, כל אשר יעבור תחת השבט (ויקרא כז, לב) : בכורות מתחיל בהא ומסיים בשין היינו שה, כי רוב דיני מסכתא זו מדברים בשה, כי בכור בהמה טהורה נוהג בשה, והטמאה נפדית בשה, והאדם נקרא שה כדכתיב (ירמיה נ, יז) שה פזורה ישראל. והמעשר נמי נוהג בשה. ועוד רמז לנו שנתקדשו הבכורות מזמן מכת בכורות, שנצולו בזכות קרבן פסח הנעשה משה כל בכורי ישראל: סליק מסכת בכורות. צאן אדם חמור ופרות: כי יהיה לישראל צאן הרבה בתוך גדרות. אז ילמוד בתורת אל במשנה ובבכורות: