הון עשיר על משנה ביצה ג:ב

לא יטול מהם . דהוי ספק מוכן ואסור באכילה, ומשום הכי לא יטול מהם, שכל שאסור באכילה אסור בטלטול. ומעשה בגוי א' וכו' ואמר מותרים הם. בטלטול, מכלל דבאכילה גם הוא הורה לאסור, משום ספק מוכן. ואע"ג דמ"מ פליג את"ק דס"ל דאסורים אף בטלטול, דמכח זה אמרו בש"ס (דף כד.) חסורי מחסרא ורבן גמליאל מתיר, מ"מ לא רצה התנא לשנותו בפירוש, כדי שלא נטעה לפרש כמ"ש (כ)[ב]רמשא בבה"מ מותרים באכילה, אלא כמו שאמר בצפרא דחזר בו ואמר מותרים בטלטול, כדאיתא בש"ס (שם:) , וזה נדענו בהזכירו דברי ר"ג במעשה לבד ובויו, דנראה כאילו הוא ראיה לדברי ת"ק, וא"א שיהיה במעשה הזה שום ראיה, אלא כשנפרש דמותרים דאמר ר"ל בטלטול, וכדפרשנו: