הון עשיר על משנה בבא מציעא א:ה

מציאת עבדו ושפחתו הכנענים . הפסיק בין הבנים לאשה בהם, משום דדמו לבתו דמקרא נפקו (עי' רש"י יב. ד"ה מציאת בנו וכו' וד"ה מציאת עבדו) , משא"כ האשה דהיא מדרבנן כמ"ש הר"ב. ולפי דברי התי"ט דאף בתו לא מקרא נפקא אלא דתקינו לה רבנן משום איבה, יש לישב, דמשום דעבדו ושפחתו הם זכר ונקבה דומיא דבנו ובתו סמכם זה לזה, ומ"מ לדברי הר"ב מסתבר יותר סדרא דמתניתין, דהקדים תולדות האדם לאשה אשר ממנה יוצאים, משום דאשה אינה אלא מדרבנן, משא"כ אחת מן התולדות, ולפי זה הוי לא זו אף זו. ומיהו אף לדברי התי"ט יש לישב ולומר, דמשום סיפא דצריך להאריך באשה שמשום הכי נשנית בסוף, שנאה נמי ברישא בסוף, ולתרויהו צ"ל דלא כלל את כלם במציאה אחת, משום הכנענים השנוים באמצע שלא רצה לכללם עם העבדים, ובסיפא אע"ג דעבדים הם עברים, מ"מ לא רצה לשנות בהם מלישנא דרישא: