הון עשיר על משנה בבא קמא ט

הגוזל . בפ"ז דשנא דיני תשלומי כפל, דדוקא הגנב הוא דחייב, נקט כולהו דיני בלשון גנבה, אבל מכאן ועד סוף מכלתין דלא תנן דיני תשלומי כפל, אלא דינין סתמיים דשייכי אף בגזלן נקט כולהו דיני בלשון גזילה, חוץ מבמשנה ח' דפ"י דתנן הגונב טלה וכו' משום דכשלא ידעו הבעלים בגנבתו איירינן כמפורש התם, ומכיון שלא ידעו גנבה מקרי ולא גזלה:

או שנפסלה מעל גבי המזבח . הפסיק בבבא זו בין נעבדה בה עבירה ליוצאת ליסקל, לרמוז דנעבדה בה עבירה היינו בעד אחד דאינה נסקלת, אלא שנפסלה מעל גבי המזבח:

לצבוע לו אדום וצבעו שחור . הוי רבותא לר"מ, דאע"ג דשינה לגריעותא לא הפסיד כלום. שחור וצבעו אדום, הוי רבותא לר' יהודה, דאע"ג דשינה למעליותא ידו על התחתונה. לכך פירט התנא הצבעים, ונקט שנים אלו מפני שיש להם שייכות זה לזה, דהכי אמרו ז"ל (נדה יט.) האי שחור אדום הוא אלא שלקה:

אפילו . צריך לפסוע פסיעות גסות המחשיכים מאור עיניו של אדם (ברכות מג: ועוד) , כמדי שהחשיך עיניהם של ישראל, כמשא"זל (בר"ר פמ"ד יז) על תיבת (ו)חשיכה האמורה בברית בין הבתרים (בראשית טו, יב) , כדי להגיעו, חייב לצאת ידי השבה להוליכו אחריו, משום הכא נקט התנא מדי: