הון עשיר על משנה בבא קמא ב

התרנגולים . העופות סתם לא קתני אלא התרנגולים, משום דלאו כולהו עופות מועדים לכך. ועוד העופות המצויים בא"י לפי מה שראו עיני, אינם אלא תרנגולים:

הכלב שנטל וכו' . בש"ס (דף כג.) מוקמי לה בשחתר, ואמרו עלה זאת אומרת סתם דלתות חתורות הם אצל כלב. ש"מ דלא כן הוא אצל הגדי ודומיו דכשחתרו הוו אונס ולא משלמו אלא חצי נזק, ה"ט דלא הזכיר בסיפא אלא כלב משא"כ ברישא:

איזו הוא תם ואיזה הוא מועד מועד וכו' תם וכו' . פתח ברישא בתם על כי השור הוא תם קודם שנעשה מועד, וקמפרש ברישא מועד מפני שהתם דקא שאיל עליה מתניתין הוא אשר יקרא תם אחר העדאה, כמ"ש התי"ט בשם הנ"י:

מועד שהעידו בו שלשה פעמים . הכא לא קתני כל כמו בדר' יהודה, משום דבשלשה העדאות לבד נעשה מועד, משא"כ לר"י דאפשר שיעידו בו העדאות הרבה קודם שיעשה מועד, כיון דלדידיה הדבר תלוי אף בימים:

כל שיהיו התנוקות וכו' . הכא לא שייך למימר משיחזרו התנוקות למשמש וכו' דומיא דר"י, משום דלא בעינן שיהיה כן אף מקודם שנעשה מועד, אלא די לו מתחילה להקרא תם שלא יהיה נוגח השוורים אשר הוא רואה אע"ג דאין התנוקות יכולים לשחק בו, אבל משהועד דאתרע חזקתיה אמרינן הרגל נעשה טבע שני ולא מחזרינן ליה לחזקתו הראשונה עד שאנו רואים בו סימנים מובהקים הראוים לסמוך עליהם חזקתו הראשונה, והם כל שיהיו התנוקות וכו':

בין בשוגג בין במזיד . הקדים שוגג למזיד אע"ג דהוי זו ואצ"ל, משום דלא שכיח מזיד כמו שוגג, וכן ער שכיח יותר מישן: