הון עשיר על משנה בבא בתרא ח:א

ואלו נוחלין ומנחילין . ביתור זה רמז לנו התנא ירושת האבי אבות לבני בנים וכל כיוצא בזה וכן איפכא, דלא תנן במתניתין כדי שלא להאריך הרבה, והיינו דתנן ואלו בויו מוסיף על הראשונים, כי האבי אבות הם ראשונים לאב:

האיש את אמו . דומה לאיש את אשתו דאינו יורשה בקבר (דף קיד:) , כן כתב התי"ט. משום הכי שנאו בלשון זה ולא קתני הבן את אמו והבעל את אשתו, כדקתני סיפא האשה את בעלה. ולפי זה בבא דהאשה את בניה וכו' לא נצרכה אלא לשנות כולי גווני הנזכרים ברישא, והתי"ט תפס לו דרך אחרת: