הון עשיר על משנה בבא בתרא ג

כנס את תבואתו . של כרם, כן כתב הר"ב. והוא האילן הראשון שנמנה בקרא (דברים ח, ח) סמוך לארץ הראשון, ומסק את זיתיו. והוא האילן הראשון שנמנה סמוך לארץ השני (שם) . וכנס את קייצו. הם התאנים, והם רחוקים מן הארץ (שם) יותר מן הראשונים שאמרנו. ומפני שפירות אלו מחזיקים את הארץ ביד מי שהיא, שנאם כסדר סמיכתם לארץ. והתי"ט כתב טעמים אחרים לסדר זה:

היה ביהודה והחזיק בגליל וכו' . אבל שיהיה באחת משני ארצות אלו והחזיק בעבר הירדן או איפכא לא שכיח כל כך, משום הכי דלגו התנא, אע"ג דברישא נזכר אחר ביהודה. ובמשנה ב' פ"ט דשב[י]עית כתבתי למה נשנה עבר הירדן בין יהודה לגליל:

היה מעמיד בהמה וכו' . פתח במאי דסליק, משום דלהיות לו חזקה צריך להוסיף על מה שעשה ואין לו חזקה:

ורחים . כיון דברחיא דידא איירינן כמ"ש התי"ט, אתי שפיר דלא נשנו קודם התנור, דאין דרך רחיא דידא להשתמש בהם לטחון חיטים או כיוצא בהם לעשות פת, אלא טוחנים בהם לבשלם שאינם צריכים להיות קמח דק, או טוחנים בהם סממנים אחרים שאין להם צורך לתנור אחר טחינתם: