הון עשיר על משנה עבודה זרה ה

מעשה . ומעשה לא קתני ש"מ דדין אחר בפני עצמו הוא, ובזה החסרון מובן ואינו צריך טעם:

בנותן טעם . כתב התי"ט יש מפרשים בששים, ע"כ. וסימניך נותן טעם נוטריקון נ"ט, דעד נ"ט כנגדו יש בו נותן טעם, וכשעבר מנ"ט אין בו נותן טעם יותר:

ושור הנסקל וכו' . טעם סדר זה מפורש בפ"ב דקדושין:

שפה והיא טהורה . אבל בשפוד ואסכלה לא הוצרך לומר דטהורים הם, דהא מכיון שמלבנן באור עליהם הכתוב אומר בפירוש (במדבר לא, כג) תעבירו באש וטהר: עבודה זרה מתחיל בלמד ומסיים בהא, כי מסכתא זו היתה סדורה מימות אברהם אבינו כמו שאז"ל (דף יד:) מסכת ע"ז דאברהם אבינו היה בה ת' פרקי, והעולם לא יחסר משלשים צדיקים כמוהו שאז"ל (תנחומא מקץ פ"ו) על פסוק (בראשית יח, יח) ואברהם היה יהיה. והוא זכה להא, שמאברם נקרא אברהם. ועוד כשרצו לשרפו על הע"ז הקיפוהו ה' אמות גובה מעצים וה' אמות רוחב כדאיתא במדרש (עי' תדא"ז פכ"ה). ועוד ל"ה, כנגד ל"ה שנים שמלך בחיי אביו תרח בזכות שהוציאו מאותו מקום אחר אותו מעשה כדי שלא יהרגוהו עוד כדאיתא במדרש (עי' שם), וכל זה גרם שבירת ע"ז: סליק מסכת עבודה זרה. אשר בהנאה היא אסורה: הרחק דרכך מדת האומות מחוללות. כי דרכם בעבודת כוכבים ומזלות: