הון עשיר על משנה עבודה זרה א

עבודה זרה ע"א יש בה חמשה פרקים, כנגד חמש של אלהים, וכן חמש אותיות באחרים, וכן חמש אותיות בטמאים. וע"ד הנסתר י"ל, משום שמקומם הוא סביב עולם העשיה, המכונה בה' אחרונה של שם: לפני אדיהן . בהא כ"ע לא פליגי, אלא הפלוגתא ביום אידם תליא אי הוי אותו יום ממנינא או לא, כדאיתא במשנה ב'. משום הכי תנא הענין ברישא ולא המנין, אע"ג דא"א בלא הוא. ועיין מ"ש ביומא פ"א משנה א' ובזה מתישב הרגש התי"ט בשם התוספות (ב. ד"ה לפני וכו') :

ר' יהודה אומר וכו' . ירושלמי (ה"ח ז.) ר' בון בר חייה בעי, אף בהמה גסה במחלוקת מוכר לו על מנת לשחוט, אשכח תני אף בהמה גסה במחלוקת, ע"כ. ומכאן תימא להרא"ש (סימן כא) שרוצה לפרש דר' יהודה פרושי קמפרש מלתיה דת"ק, והתי"ט נמי דקאמר דאע"ג דתני ליה בלשון מחלוקת אין קפידא כי מצינו במשנה דוגמתו שאינו חולק, וכבר אני הראתי בכל מקום כי לא דבר רק, וכשאין בו טעם הוכחתי דודאי חולק. ועוד בש"ס דידן נמי מפורש בפירוש דכל זה וכיוצא בו מחלוקת דר"מ ור' יהודה הוא, כדגרסינן (דף כ:) ת"ר מוכרין להם אילן על מנת לקוץ וקוצץ דברי ר' יהודה, ר"מ אומר אין מוכרין להם אלא קצוצה שחת ע"מ וכו' ע"ש. וכבר ידענו דסתם משנה הוא ר"מ, ועוד ילמד סתום מן המפורש: