חידושי מהרא"ל על שחיטה וטריפות סז

(ג) במחבר ואם יש בהם חסרון מצטרפין לכאיסר, שאם יש בנקבים בין השלם כו'. והש"ך בסק"ו והפ"ח אחריו כתבו שדעת רש"י ורשב"א ורא"ש דדוקא בנקבים שיש בהם חסרון אז השלם ביניהם מצטרפין אבל בנקבים שאין בהם חסרון לא מצטרף השלם שביניהם, ואני תמה על זה היאך יתכן לומר כן שהרי בגמרא כך אמרו נקבים שאין בהם חסרון מצטרפין לרובא ושיש בהם חסרון מצטרפין לרובא דהנה שלשון אחד נאמר בשניהם מצטרפין וממ"נ אם נפרש הך מצטרפים קאי שמצטרפים עם השלם ואמרו בנקבים שיש בהם חסרון מצטרפים לכאיסר האיך אפשר לומר דבסיפא דנקט מצטרפים לרובא הוא זולת השלם כיון שנאמרו ממש תוך כדי דיבור בלשון אחד ואיך יסבלו שני פירושים ורישא לא סיפא, ואין לומר דשם מיירי שאין הנקבים סמוכים כניקבי הנפה שאז גם ביש בהם חסרון אינן מצטרפין לכאיסר דהא ליתא דהא רב יצחק בר נחמני בעי מריב"ל ניקבה כנפה מאי ואמר ליה הרי אמרו נקבים שיש בהם חסרון כרובא, הרי דמדמה הך דהתם דמשם נשמע לניקבה כנפה וע"כ דגם שם מיירי בנקבים סמוכים זה לזה כניקבי הנפה וגם ר' יהודה אמר ניקבה כנפה מצטרף לרובא ול נמצא לשון זולתו ואיך יתכן לחלק הפירושים, והנה אמת שהרא"ש כתב בדעת רש"י דמבעיא ליה ניקבה כנפה מאי ופירש לדעת רש"י דמבעיא ליה אי מחסרון כשיעור קטן כזה לצרף השלם עם החסרון, ונרא' מדבריו דבשאר נקבים שיש בהם חסרון בבהמה ודאי מצטרף השלם שביניהם ורש"י פי' במימרא דרב יהודה מצטרפים הנקבים לרובא וכן משמע עוד מדבריו בסוגיא שם דנקבים שאין בהם חסרון לא מצטרפי רק נקבים לחודייהו זולת השלם, וגם עליו אני תמה אם יסבור כן, וי"ל עיקר שהרא"ש שסובר גם בנקבים שאין בהם חסרון מצטרף השלם שביניהם, וכן משמע מדברי הטור שכ"כ ז"ל ניקב נקבים דקים זה אצל זה כנקבי נפה כו' מצטרפים לכאיסר שאם יש בנקבים עם השלם שביניהם כאיסר טרפה ואם אין בהם חסרון שיעורו ברובא עכ"ל, ומשמע ודאי דהא דכתבו שיעורו ברובא היינו שיעור הנקבים כנפה שיהיו הנקבים עד רובה של גרגרת, ודוחק לומר בכוונת הטור דשיעורו קאי ששיעור הנקבים לבד זולת השלם צ"ל ברוב דה"ל לפירושו דאז צריכים הנקבים להיות ככל היקף הגרגרת באופן שהנקבים לבד יהיו רוב. ועיין ברמזים שכתב אנקבים שיש בהם חסרון לשון זה ע"ש, ועוד דאם נימא דסובר דבאין בהם חסרון אין השלם שביניהם מצטרף א"כ קשה כיון דמפליג בין נקבים שיש בהם חסרון לענין כאיסר ה"ל לאפלוגי נמי ביניהם ברובא גופיא כגון אם עומדין הנקבים שיש בהם חסרון סביב היקיפה ואין עומדין ברוחב הגרגרת באופן שאין בהם כאיסר דבאין בהם חסרון צריך להיות רוב זולת השלם, וביש בהם חסרון גם השלם מצטרף בבהמה, וכן משמע גם בש"ס דלא חילקו בין נקבים שיש בהם חסרון לאין בהם חסרון, רק לענין שאלו מצטרפין לרוב ואלו מצטרפים לכאיסר והל"ל גם בזה שבאלו השלם מצטרף ובאלו אינו מצטרף. לכן נלע"ד עיקר דמאן דסבר דבשיש בהם חסרון השלם מצטרף הה"ד לאין בהם חסרון, וכן בהיפך מאן דסבר באין בהם חסרון שאין השלם מצטרף הה"ד שיש בהם חסרון דאין לחלק ביניהם כלל מטעמא דכתיבנא כנלע"ד ברור

ולולי דמסתפינא להרים ראשי נגד רבינו הרא"ש ז"ל הייתי אומר שלא נתכוון רש"י למ"ש הרא"ש דנקבים שיש בהם חסרון מצטרפים עם השלם כאשר כבר מוכח מדברי רש"י שסובר בנקבים שאין בהם חסרון אין השלם שביניהם מצטרף וכבר נתבאר שאין לחלק ביניהם, ועוד משמע כן מדבריו שפירש גבי הא דפריך הש"ס מגלגולת דמצטרפין ופירש"י שמצטרפין הנקבים כאלו הם נקב אחד, והכי נמי בגרגרת נימא הכי, ומסיק דאה"נ נקבים שיש בהם חסרון מצטרפין לאיסר ע"ש ברש"י, ונראה דרש"י סובר כרי"ף בהגהת סמ"ק דבין נקבים שיש בהם חסרון ובין נקבים שאין בהם חסרון לא מצטרף השלם בהדייהו רק בעוף ששיעורו באם חופה מחמירין לצרף השלם עם הנקבים ומיושב ג"כ קושית הרא"ש שהקשה למה לא מקשה בשאר טרפות איך הדין בעוף דפשיטא דמשערין לפי ערך ע"ש, ולכן פירש דפריך אם השלם מצטרף, ולדעת הרי"ף נ"ל בהיפך דכיון דעוף זוטר חיותו בעי אי גם כאן לא מחמירין לצרף השלם עם הנקבים או כיון דזוטר חיותי' נתנו שיעור אחד בצירוף השלם לשני דשיעור אחד נתנו באם חופה ובצירוף השלם, וע"ז מורים דברי רש"י בסוגיא שם כנלע"ד ברור כוונת רש"י שאין לחלק

ובאמת ששיטה זו נראית עיקר בש"ס, דכיון דס"ד דרב ירמיה דרב יהודא מיירי אפילו בנקבים שיש בהם חסרון ופריך מגולגולת ובודאי מגלגולת עיקר הכוונה על הנקבים לבד ששם לא הוזכר שסמוכין כניקבי הנפה וגם משמע דומיא דנקב אחד שאין רק הנקב לבד מצטרף ובודאי לא היתה כונת רב ירמי' רק להקשות שמצטרף הנקבים לבד ולכי מסקינן דאישתמיטתי' משמע ודאי דגם כאן הדין כך כמו במשנה דגלגולת, וגם מדבעי ניקבה כנפה ואהדרי ליה ממה שאמר בנקבים שיש בהם חסרון מצטרפים לאיסר וקשה הא שם לא הוזכר דמיירי בניקבה כנפה וא"כ אין לפשוט משם רק שהנקבים לבד מצטרפין ומנ"ל יותר מהמבואר, והנה הפר"ח הכריע דאף דנקבים שאין בהם חסרון השלם מצטרף דאלת"ה למה נקט ניקבה כנפה שאין בין נקב לנקב כמלא נקב אפילו מרוחקים הרבה מצטרפים לרוב אלא ודאי אתי לאשמועינן שהשלם מצטרף ולא דין כדין פסוקה, ואם יש ביניהם כמלא נקב אין כאן רוב, וזה ברור ומבואר, וכן דעת הרמב"ם כמו שפירשתי

(ד) במחבר ובעוף כו' אם יש בו לחפות רוב כו'. וז"ל הרא"ש פא"ט סימן ט' הלכך נראה כפירש"י שמבעיא ליה על כנפה דמשערין השלם עם הנקבים לכאיסר כשהן מקורבין כניקבי הנפה כשהן מקורבין זה לזה כניקבי הנפה שסופו לחזור ומבעיא לי' בעוף דכי משערין שיעור איסורין שלו כנגד שיעור איסר בבהמה קטון מאוד שיעור חסרונו אי מחמירין בשיעור קטן זה לצרף השלם עם החסרון, ומשני דלא אלא שיעור אחד נתנו חכמים עכ"ל הצריך לעניננו והנה כבר תמה בפלתי ע"ז דמה בכך דקטון שיעור חסרונו וכי משערין בדין ושט נקיבתו במשהו ומה בכך שהוא קטן עיי"ש וזולת זה יש הרבה דקדוקים ויתירות בלשון הרא"ש ולא ראיתי להאריך בהם ומכלל התירוץ יובנו

ונראה ליישב דהנה הר"ן כתב על הך דניקבה כנפה דמצטרף השלם היינו דוקא באין בין נקב לנקב כמלא נקב כמ"ש בש"ע בסעיף הקדום, ונראה פשוט הוא הדין כשהנקבים גדולים הרבה אע"פ שאין בין נקב לנקב כמלא נקב רק שהוא מרוחק ביותר מנקיבי נפה ודאי אין השלם מצטרף דהא הר"ן לא דייק רק דוקא בנקיבי נפה הוא מצטרף השלם ולא בריחוק יותר והה"ד בנקב גדול ועוד דאלת"ה אפשר שנטרף הבהמה בשני שלישי איסר ומעט כמלא נימא כגון שיש נקב גדול כשליש איסר ומצד השני ג"כ שליש איסר ומעט כחוט השערה ובודאי לא מסתבר שיהיה השליש איסור השלם שביניהם יהי' סופו לפסוק וכן משמע מדברי רש"י שכתב ששיעור סמיכות זה לזה כנפה וכ"כ הרא"ש וזה ברור וכבר כתב הרא"ש דהה"ד להקל משערין גדלו וקטנו כגון כזית הכבד וכיוצא בו, ומעתה דברי הרא"ש נכונים וברורים דודאי אין ספק דמשערין חסרון לפי גדלו וקטנו אלא דבנקבים שהשלם מצטרף ודוקא כשהם מקורבים זה לזה כנקבי הנפה, אבל אם הם מרוחקים יותר אין מצטרפין השלם, וא"כ כיון שמשערין לפי ערך וקטן מאד שיעור חסרונו וע"כ צ"ל שהגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו אז גם השלם מצטרף, שכיון שאנו חוששין לפי ערך בהמה, וכיון דבהמה ברחוקים מנקבי הנפה אין מצטרפין ואם חושבין הערך בהמה שהיא גדולה הרבה מעוף שאין השלם מצטרף כיון שהם רחוקים, א"כ אם באת לשער בעוף כפי ערך להטריף בשיעור, צא וחשוב ערך השלם שבבהמה אינו מצטרף אם גדול השלם מנקבי הנפה, ובעוף אם אין השלם רק כמו בנפה לפי קוטן כמותו, הוא מרחק רב לערך בהמה בין נקב לנקב, ואם באמת לפי ערך, גם בשלם תשער כפי ערך, ומשני דבאמת לא נתנו חכמים השיעור לפי ערך בנקב קטן, דגם בשלם משערין כפי ערך, רק שיעור אחר אם חופה, ודברי הרא"ש ברורים ומזוקקים כראי מוצקים היטב מדוקדקים

שם ברמ"א י"א דמשערין כמו בניקבה כנפה. הרי"ף פירש הך דבעופא מאי על חסרון כאיסר ומסיק דמשערין ברוב הקנה, ויש ראי' לדבריו ממה שהקשו התוס' בריש א"ט למה לא מנה רבי ישמעאל חסרון גרגרת שהוא כאיסר ופש לי' חד וי"ט טרפות הם, ולדברי הרי"ף ניחא דהא כבר כתבתי לעיל בסימן כ"ט בשם הפלתי דרבי ישמעאל לא מנה מה שנאמרו למשה מסיני רק טרפות מוחלטות בין בבהמה בין בעוף שאלו נמסרו למשה בסיני משא"כ טרפות בהמה לבד ולא בעוף לא מנאם רבי ישמעל ולהכי לא מנה חסרון גרגרת דבעוף שיעורו ברוב הקנה ובלא"ה מיטרף מטעם פסוקה כמ"ש אחרונים דשיעור רוב רוחב הוא כמו רוב היקף וכיון דלא שייך בעוף לא מנאו וא"ש, ואולם הרא"ש