חידושי מהרא"ל על שחיטה וטריפות סו
Hidushei Maharal Shechita V'Treifot 66 · חידושי מהרא"ל על שחיטה וטריפות · free full Hebrew text
Open in the reader →שרב ירמי' הוי סבר דניקבה כנפה נקבים שיש בהם חסרון הם אלא דהש"ס משני ממ"נ אי הוי סבר דאין בהם חסרון נמי מצטרפים לכאיסר פשיטא דאשתמיטתי' דנקבים שאין בהם חסרון מצטרפים לרובא דוקא וע"כ דהוי סבר דזה משמע נקבים שיש בהם חסרון א"כ ל"ל לאקשוי' מברייתא ולדמות מילתא למילתא שלא נאמר דין זה בברייתא לענין גרגרת רק לענין גלגולת ויש מקום לבע"ד לחלוק שאין אומרים בטרפות זה דומה לזה וה"ל לאקשוי' דרב אדרב לפי שיטתו דהך קושיא עדיפא א"ו דמיירי אפילו בנקבים שאין בהם חסרון ואפ"ה ס"ד שלא לחלק בין נקבים שאין בהם חסרון ליש בהם חסרון וע"כ אישתמיטתי', מיהו לפ"ז י"ל דבאמת ידע ההבדל בין נקבים שאין בהם חסרון ובין יש בהם חסרון אלא דהוי סבר דנפה נקבים שיש בהם חסרון וקיל מגלגולת ולא ידע שרב גופיה מחלק בזה אבל זה היה ברור בעיניו שנקבים שאין בהם חסרון לא גריעי עכ"פ מפסיקה ומצטרפין לרוב וא"כ פריך שפיר דהא לפ"ז קשה מאי איריא נקבים שיש בהם חסרון כנפה לישמעינן רבותא טפי אפי' אין בהם חסרון מצטרפין להטריף ברובו, וע"כ צ"ל דרב יהודא אתי לאשמועינן דאף בנקבים שיש בהם חסרון דחמירי לא מצטרפים אלא לרובו אפילו יש בארכו יותר מכאיסר ופריך שפיר מגלגולת דל"ל שאינו רק סביב ההיקף ואין בהם כאיסר דא"כ לישמעינן רבותא אפילו באין בהם חסרון וא"ש ודוק
ויותר נראה לי דודאי דברי הרא"ש [התוס'] דחוקי' דס"ד דרב ירמי' בפי' נפה היינו שיש בהם חסרון, ולמסקנא מסקינן פירוש אחר דמלאה נקבים כנפה ולעולם באין בהם חסרון דע"כ עיקר חסר מן הספר שלא הזכיר כלל פירוש זה גם לשון אישתמיטתי' קשה כמ"ש, אלא ודאי כך הוא הפי' בש"ס דודאי ניקבה כנפה יש לה שני פירושים האחד להורות דמיירי בנקבי הנפה נקבים שיש בהם חסרון או להורות שמליאה נקבים כנפה. ואין ספק שרב יהודה שאמר לשון זה בא להורות אחד משני הפירושים בהכרח, ואם באנו לדון לשון כנפה להורות על נקבים שיש בהם חסרון ולזה כיון ר' יהודה שוב אין לנו הכרח שנאמר שרב יהודה מדבר במלאה נקבים וי"ל שעומדין בהיקף ואין כאן איסר וכמ"ש, וכן אם נדייק הלשון שמלאה נקבים כנפה וע"ז הורה רב יהודה באמרו כנפה שמורה בהכרח על מילוי הנקבים כנפה עם היות שאין בהם חסרון א לנו הכרח מלשון כנפה שיתפרש בשני פירושים, ועל זה סובב מאמר התלמוד באמרו אישתמיטתי' כי ממ"נ לא מקשה מידי דאם סובר כפירוש האחד שמורה על החסרון נקבים לא קשה מידי די"ל שעומדין בהיקף אן א איסר ולחומרא מצטרפים לרוב וע"כ שסובר דניקבה כנפה מורה ע מילוי הנקבים ובודאי יש כאן איסר ויותר ובא להקל שאין מצטרפין זולת ברובו א"כ מי הכריח לפרש לשון נפה על נקבים שיש בהם חסרון איך אחז החבל בשני ראשים א"ו סבר דגם נקבים שאין בהם חסרון מצטרפין לכאיסר ושפיר אשתמיטתי' ודו"ק ב
ונמצאו דברי האחרונים סוברים שאע"פ ששיעור איסר יותר מרוב מ"מ יש הבדל רב בין נקבים שאין בהם חסרון ליש בהם חסרון באם עומדין לאורך הגרגרת, וראיתי בפלתי שהביא בשם בן הרב הש"ך שכוונת רמ"א ע"פ מ"ש הרא"ש דאם נשער בעוף לפי ערך בהמה זוטר ליה שיעורא מאוד וע"ז משני הש"ס מקפלי ש"מ דהך שיעורא טפי מרובא ולא הבנתי דבריו די"ל היותו קטון אבל לצרף כל האורך לפי הערך איסר זוטר לוה שיעורא לשער הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו כמו שיתברר לקמן כל דברי הרא"ש ולק"מ וברור
ואמנם בזה שכתבו דשיעור איסר הוא יותר מרוב בזה אין דברי האחרונים לא שרירין ולא נכונים ואל האמת בלתי מכוונים כמו שיתבאר מכמה טעמים טעם הדא דזה ודאי לא מסתבר דהמשנה שאמר דנחסר באיסר כוונתו באורך ואי' מעגלת הוי כאיסר ומאי חידש ריב"ל דניטלה ממנו רצועה מצטרפת לכאיסר הלא הוא מתניתין מפורשת גם לא הבנתי לפי סברת הרשב"א שלמד מזה קל וחומר דלא נטרף רק ביותר מרוב בעוף דזוטר חיותי' וא"כ ודאי בראם הגדול אין שיעור איסר עכ"פ בפחות מרוב הקנה וצריך להיות באורך כשיעור איסר שהוא גדול יותר מרוב ברחבו ועביו וכמעט לא מצאנו בכל אורך גרגרת בהמה ורחבו כאיסר לפי ערך זה וראי' עוד ברורה מהך דנפחתה כדלת ששיעור כדי שיכנס איסר לרוחבו ופרש"י דשיעור גדול הוא מאיסור דהכי בעינן נכנס ויוצא כיון שהדלת סותם הנקב משמע ודאי דשיעורא הוא שנקח איסר ויניחהו שם אם נכנס ויוצא וכן פירשו התוס' להדיא שיושיבו שם על רוחבו ונכנס ולא שייך תירוץ האחרונים שהרי המדידה הוא כאיסר עצמו כדמשמע לשון כפי שיכנס כמו שפירש"י ותוס', ומן התימה שהמחבר גופי' לקמן סעי' ה' שצריך הפחת להיות כדי שיכנס ויוצא בו כאיסר ואם איסר יותר מרוב ואפילו כשיעור איסר שיכנס בדוחק היא טריפה זולת הפחת מטעם הפסיקה ולדברי המחבר צריך לדחוק שהשיעור כדי שיכנס דהיינו איסר מרווח ונפקא מינה אם הוא לאורך שנחשוב העיגול כמו בניטל רצועה מיהו ודאי לא משמע פשטא דש"ס הכי אין לסמוך על זה כלל כמ"ש רמ"א. ושוב עינתי בזה וראיתי דמעיקרא דדינא פרכא וקושית הרמ"א היא ברורה והאחרונים לא ירדו לסוף דעתו, דהא בלא"ה פירש הרמ"א דברי הרשב"א דמיירי בחלל קנה של עוף אלא שהאחרונים השיגו ויפה כיוונו בזה, דהא הרשב"א למד דין בהמה מק"ו דעוף דזוטר חיותי' וא"כ משמע ודאי דבקנה דבהמה קאמר גם משאר ראיות והנה לסברת הרשב"א שמדמה דין בהמה לעוף ובעוף ודאי אם כל הקנה מלא נקבים נקבים ויש בו אפילו מחצית הקנה רק שאין בו שיעור אם חופה רובו אין ספק שהיא כשרה ופשוט וברור, וא"כ ודאי גם בבהמה דינו כן מכ"ש דעוף לא מיטרפא עד דאיכא רובא מטעם שאין אנו בקיאין ושיעור איסר ע"כ יותר מרוב אף בצריף כל האורך וכן אפילו בשור הגדול הדין כן וא"כ נקבים שאין בהם חסרון נמי מיטרפא ברובא ונקבים שיש בהם חסרון דחמירא לא בעינן רובא רק כאיסר ולדברי הרשב"א אפילו בכל אורך הקנה גם כן אין באיסר בפחות מרוב והא ליתי' דנקבים שיש בהם חסרון לא בעי רובא לסברתו, ול"ל שעומדין באורך שהרי ע"כ לסברת הרשב"א אפילו עומדין באורך אין בעור כאיסר שהרי דינו שוה לעוף בזה מכ"ש וז"ב בכוונת רמ"א מיהו זה ודאי נגד הש"ס שהרי מבואר דניטלה ממנו רצועה מצטרפי לכאיסר וכן במתני' דצריך חסרון ע"כ הוא פחות מרוב וכיון דנסתר הקושיא של הרשב"א כשל עוזר ונפל עזור ופשיטא שאין לסמוך על זה כלל וכלל, ודברים הללו ברורים כשמש בצהרים ותמה אני על רמ"א דלא הקשה עליו ממתני' האיך יצויר שיעור בכאיסר וכמדומה לי שלא יצאו דברים אלו מפה קדוש הרשב"א ז"ל ואולי תלמיד טועה כתבו
שם ברמ"א רוחב רוב חלל הקנה דעוף כו' ומי שאינו בקי יטרוף בכל ענין, כבר כתבתי שהאחרונים השיגו על פירש זה ושיפה כיונו ונראה דאפילו החסרון כשיעור כל הגרגרת דעוף אינו נטרף דאין בזה כאיסר כמו שפירש רש"י ורא"ש ורשב"א אהא דבעופה מאי ומ"מ אין משערין בעוף גדול הרבה שהרי רבינו ירוחם כתב מחלוקת בעוף שיש בקנה שלו כאיסר אלמא שיש עוף שיש בגרגרת שלו כאיסר אלא משערין בעוף בינוני והנה בפלתי למד מדברי הרא"ש שפירש על נקבה כנפה בעוף דמבעי ליה כיון דמיטרף כשיעור קטן אי משערין השלם עם הנקבים ומסיק דטריפה בחפות ברוב הקנה והא כל החרדה הוא לענין צרוף השלם לסברת הרא"ש ואם נימא דהנקבים עצמן שהם יותר מחצי חפות רוב הקנה הם יותר מאיסר א"כ עדיין קשה מהיכא תיתי להקל בזה א"ו דחצי מרוב רוחב הקנה אין בו כאיסר וכל החרדה הוא על צירוף השלם ודוק, ולכאורה נראין דבריו אך אחר עיון נראה שאין להקל בזה כלל וכמ"ש לעיל על המחבר דלפ"ז אם ניתן גבול שלעולם יש לשער ברבוע הקנה א"כ בראם הגדול הוא רביע הקנה כמו כל קנה בהמה דקה ומיהו ודאי יותר מכאיסר גם כפי עיקר הדין הוא דבהמה גדולה נטרפת בכאיסר אף שלא העלה לחמישית הקנה, ובהמה קטנה ג"כ אינה נטרפת בפחות מכאיסר אף שהוא יותר הרבה משלישית הקנה אלא ודאי דחז"ל נתנו שיעור אחד הן לבהמה גדולה והן לבהמה קטנה, וכך קיבלו שאפילו בהמה גדולה אינה יכולה לחיות אם חסרה כאיסר וכן בהמה קטנה יכולה לחיות בפחות מכאיסר וא"כ איך אפשר לשער רביעי' הקנה מבהמה גדו' לבהמה קטנה ואיפכא מסתברא דרביעת בהמה קטנה משערין גם לגדולה כמו באיסר וכיון שאין אנו יודעין שיעור איסור יש להחמיר בכל בהמה כיון שלא נתנו גבול בחלק הקנה ומה בכך שהוא עשירית או אפילו יותר רק שיש באיסר והרא"ש לא כתב רק בעוף דקים להו לחז"ל שרביעית קנה דידי' אינה כפי ערך כאיסר, ומי יודע האיך נשער הגדול לפי גדלו ולכן יש להחמיר בכל ענין וד"וק כי דברים הללו ברורים למבין, ומ"מ נלמד בזה בעוף לדעת האומר דמשערין בנחסר הקנה לפי גדלו וקטנו כמ"ש הרמ"א שני דיעות בזה דבעוף אין להחמיר בחצי רוב רוחב חלל הקנה: