חידושי מהרא"ל על שחיטה וטריפות נג

לא עשאו החידוק רק להגן מפני הצינה, אבל בימות החמה אף זולת החידוק הי' אפשר לחיות שהרי לא הזיקו אויר ימות החמה, וי"ל שכך הי' ידוע להם שלא עשאו רק מפני הצינה שלא תכנ' בו וכיון שאעפ"כ הי' חי גם בלי חידו' היה חי שהרי לא הועיל לבל יכנס בו האויר ואינה מפלה ואינה מוריד, ור"א בר"ש השיב לו לשיטתו דסבר דטריפה חי' יב"ח וזה באמת מת בצינה מפני שלא ביררו לו סממנים ואין ראי' משם כלל אדרבה משם מוכרח להיפוך שהרי באמת מת, ואם בירר לו סממנים באמת הי' יכול לחיות ודו"ק, ולכן הוא דעת רבינו תם בתוס' פא"ט שהקשו למה לא פריך מגולגולת, ותי' ר"ת דס"ד דחסרון הגולגולת היא עם הקרום ובבהמה טריפה זולת הקרום ע"ש, אלא שקשה מילת ס"ד שכתבו שהרי מוכרח גם במסקנא ג"כ דא"כ י"ט הוין, וכבר העיר הכרתי ופלתי ע"ז, ונראה ע"פ מ"ש התוס' בדיבור שאח"ז דלמ"ד חסרון מבפנים לאו שמי' חסרון חסר להו חד מי"ח טריפות, ולכן כתבו שסובר כר"ש דנקובת הריאה אינה טריפה עד הסימפונות ובחיסרון מודה כמבואר בש"ס, ולכאורה קשה לפ"ז מאי פריך הש"ס הא איכא בהמה שנחתכו רגלי' מן הארכובה, ומשני ס"ל כר' שמעון בר"א, ולמה לא משני דלא ס"ל כר' שמעון דמתני', וא"כ חסר לן חסרון דריאה, ועיין שם ר"ש סימן ל"ג מ"ש וצריך לומר דבעי לאסוקא לכולה אמוראי, וא"כ עדיין קשה למאי דס"ד דאמוראי למימר חסרון בפנים שמי' חסרון הא מוכרח מדתני ר' ישמעאל שאינו חסרון, וכיון דבלא"ה קשה מאחריני לא חש לתרוצי לחד מ"ד כיון דעדיין קשה להך מ"ד דסבר חסרון מבפנים לא שמי' חסרון, ובזה אזלו כל השקלא וטרי' דהתם דלא חש לתרוצי הכי, ועל זה הקשו התוס' קושיתם מגולגולת, ותירצו שהוא בצירוף הקרום אף שהוא דחוק קצת שהרי לא אמר וקרום מאן דכר שמי', רק שהמקשן לא רצה להקשות משם כיון שהי' אפשר לדחות בדוחק, והשתא לדידן דקיי"ל חסרון מבפנים לאו שמי' חסרון וחסר חד מי"ח, וזה באמת דחוק שיסבור כר"ש שאין הלכה כמותו, ועדיף לן למימר דסבר דחסרון גלגולת הוא זולת הקרום כפשטא דמתני' וגלגולת הוא מכלל הי"ח טריפות, ולזה כיונו התוס' בשם ר"ת שזאת היתה כוונת ר"ת באמרו דס"ד פי' באמת דמסקנא דחוקא לי' למימר הכי, רק שהמקשן דאזיל להך מ"ד חסרון מבפנים שמי' חסרון פריך שפיר טפי, אבל למסקנא בלא"ה לא קשה מידי, ובזה יש לישב ג"כ קושי' התוס' מהא דעירובין דחשיב תרי חומרי דסתרי אהדדי שדרה וגולגולת, ולר"ת קשה הא קרום לחוד טריפה ולפ"ז ניחא דהתם אזיל למסקנא דל"ש חסרון הוי שפיר תרי חומרי ודו"ק. ובזה מיושב קושי' מהרש"א שהקשה על מה שהקשה התוס' ד"ה והא איכא, למה לא פריך מצ"ה ג"כ טריפה, והקשה מהרש"א דילמא על צ"ה י"ל שאינו סובר כר"ש וחסר חד, ולפ"ז ניחא דוודאי קושי' התוס' היא למסקנה לדידן דקיי"ל דבגולגלת לחוד טריפה והוא נגד חסרון הריאה ופש לן ניטל צ"ה וכל תירוצי התוס' אינם אלא כפי שעלה על דעת המקשה, אבל למסקנא בלא"ה ניחא, ואף שנראה מדבריהם שהקשו מתרי חומרי דשדרה וגולגולת ולפי מ"ש אין צריך לתרוצם מ"מ אפשר שלא כתבו רק דאפילו בס"ד לא קשי' משם ודו"ק, אך לדעת הר"ר יונה אין צורך לכל זה ובלא"ה לק"מ דשם הוא דוקא בלי סממנים וא"כ לק"מ משם דבאמת אינו טריפה, מיושב קושי' התוס' שהקשו דמאי קמ"ל שמואל דטריפה פשיטא כיון שאינו יכול לחיות היא טריפה

מיהו לפ"ז קשה למה לא חשיב דרב יהודא בהדיא שמעתא דאמוראי, ולמה חשיב לה במשניות והתוס' פירשו כיון דהוא בכלל שינטל מהחי וימות ופשיטא דטריפה ממתני' ולהר"י ממתני' לא מוכרח מידי די"ל ג"כ כמו שי"ל בגולגולת שזה דוקא בלי סממנים ולא מוכח רק מר"י והוי לי' לחשבו בהדי שמעתתא, ויש לישב דמ"מ כיון שחוליא הא' היא כדי מיתה וא"כ פשיטא דטריפה רק שר"י לא חידש אלא שכאן אינו מועיל ברירת סממנים והוי שפיר במשניות ואדרבה ולפ"ז ניחא דקשה לשיטת התוס' למה הביא דר"י כלל הא מסיפא דמתני' מוכח כיון דהאי שיעור מיתה, ולפ"ז ניחא במתני' י"ל שזה דוקא בלי בירור סממנים ושדרה נמי אינה טריפה כגולגולת אבל מר' יהודא דאמר להדיא הכי פריך שפיר ודו"ק

איברא הא ודאי קשיא לדעת הר"י בהא בעירובין אמרינן דשדרה וגולגולת הוי תרי חומרי דסתרי אהדדי ולהר"י מה ענין גולגולת לזה שהרי גולגולת לכ"ע כשר, וגם תי' התוס' לא שייך דנ"מ באדם דאפשר באדם כשר לדידי' ודוחק לומר דאגב שדרה נקט גולגולת וצ"ע, ובאמת דברי האוסרין נראין עיקר בגמרא ובסברא אלא שהקשה להרר"י עליהם מדנקט מתני' דנפחתה גולגולת כשרה סתם ולא נקט עד כמה תפחת כמו בגרגרת, והרשב"א נדחק בזה, ונראה דהנה בפ' א"ט דף נ"ד ע"ב אמרינן התם אמימרא דר"ה דאמר סימן לטריפה יב"ח ומותבינן לי' מברייתא דתניא סימן לטריפה כו' רבי אומר שלשים יום ופריך אר"ה ושני תנאי הוא דתניא ובגולגולת שיש בו נקב א' ארוך כו' ומצטרפה למלא מקדח אמר ר"י מעשה בא' שנפחתה גולגולת ועשו לו חידוק של קרומים וחי' אמר ר"א בר"ש משם ראי' ימות החמה הי' וכיון שעברו ימות הצינה מת, ופי' רש"י דהיינו תנאי דלר"א בעינן ימות החמה וימות הצינה דיש מכה שצינה קשה לה ויש שחמה קשה לה, והנה משם נתבאר דלמ"ד אינה חי' שלושים יום וחסרון גולגולת יוכל לחיות כל ימות החמה, וא"כ ודאי דכשירה, וצ"ל דפליג אב"ה או דס"ל דהאי כדי שינטל לאו משום טריפות הוא דבאמת כשירה כיון שיכולה לחיות עכ"פ ימות החמה, אלא דהאי בכדי שינטל הוא שימות בשנה או יותר, יהי' איך שיהי', מבואר בש"ס שיוכל לחיות ימות החמה, וא"כ להאי תנא דס"ל בלמ"ד יום פשיטא דכשירה יהי' הפי' במשנה האיך עכ"פ הרי זה מבואר שיכול לחיות ימות החמה ופשיטא דכשירה, וא"כ ס"ל דמתני' סתמא אתי' כרבי יוסי בן משולם שיכולה לחיות ימות החמה ואינה טריפה כלל וכן רבי סובר וסתם אליבא דנפשי' ולכן נקט סתמא דאף בנפחתה כסלע כשרה לדידי' וכיון שיכול לחיות, ולפ"ז לדידן דקיי"ל כרב הונא דבעינן יב"ח וליכא משם ראי' ואדרבה משם יבואר דטריפה היא דבימות הצינה מיד מית ופשיטא דטריפה ודו"ק, ויצא לנו מזה שדבר זה במחלוקת שנוי' ובהא הוא פלוגתא דתנאי וא"כ מיושב ג"כ קושי' התוס' דאמאי לא פריך מגולגולת דהא מעיקרא פריך ולחשב הא והא ושני דסבר כמאן דמכשיר בהמה שנחתכה רגלי' מפני שיכולה לכוות ולחי', ופריך הא ר' ישמעאל טריפה חי' סברא לי' ומשני סבר לה כמאן דמכשיר, הנה מבואר שאע"פ שטעם דמכשיר מפני שיכולה לחיות וטעם זה ליתא לדידי' דס"ל דט"ח מ"מ י"ל דס"ל כוותי' ולא מטעמי' וא"כ לפ"ז י"ל ג"כ דס"ל כר' יוסי בן משולם ורבי וכשירה, אבל בשדרה ליכא מאן דפליג ופריך שפיר ודו"ק, ובזה מיושב ג"כ מה שהקשה התוס' מתרי חומרי דשדרה וגולגולת דודאי ר"י אמר למילתא לדידן דקיי"ל טריפה אינה חי' יב"ח ופשיטא דחסרון גולגולת דטריפה לב"ש בשיעורי' ולב"ה בשיעורי' והוי שפיר תרי חומרי דמאן דפסיק לענין טומאה לחומרא כב"ש דבעינן שיעורא טפי יש קולא בטריפות דלא מטרפי עד דאיכא שיעורא רבה ואף שיכולה לחיות ימות החמה מ"מ אינה חי' יב"ח וטריפה לדידן ודו"ק:

והנה הטור כתב בשם הרא"ש דס"ל ג"כ כדעת המכשירין מדסתם במתני' דנפחתה גלגולתה כשרה, והקשה הב"י מדסתם בהא דרב נחמן משמע דפירש כרש"י דקאי אגולגולת, ובאמת מדברי הרא"ש פא"ט סימן י"א שהביא פי' רבינו שמשון וז"ל הרא"ש שם דס"ל גבי החסרון גולגולת שאם נקב העליון בלא התחתון טריפה דהתחתון דק ועתיד לנקוב עכ"ל, הרי שהביא פי' התוס' וברור שכיון למ"ש התוס' שחסרון הגלגולת הוא עם הקרום, משמע דס"ל כוותי', ובזה מיושב קושי' הב"י שגם הרא"ש יוכל לסבור פירש רש"י, דהרא"ש פסק כמאן דבעי שני קרומים, וא"כ יש לפרש מילתא כר' נחמן בגלגולת בצירוף קרום העליון, וכן מיושב קושי' מורי ד"ז הגאון רשב"ה מהרר"י ממה שטען הרא"ש על הרי"ף דגם בחסרון גולגולת הוי לי' לשאול בעופא מאי, ולפ"ז ניחא דקושי' הרא"ש דהוי לי' לשאול בעופא מאי אם ניקב ג"כ קרום העליון דבעי ג"כ קרום העליון דבעי חסרון נמי כסלע בגולגולת ודו"ק, אלא שלפ"ז צ"ע קצת שהי' לי' להטור להביא דעת הרא"ש לקמן ס"ס ל"א באם ניקב גם קרום העליון דטריפה לדעת הרא"ש, והנה הב"י הביא בשם ר' ירוחם דס"ל לר"ת כפירש התוס' וכתב הב"י דלא דק דר"ת מטריף בקרו' העליון לבד כמבואר בסימן ל"ב, ונראה שלא כתב ר' ירוחם רק על דין חסרון הגולגולת שרבינו תם פירש שם דהוא בצירוף הקרום כמ"ש התוס' אלא שר"ת מחלק בין אדם אית לי' מזלא ובין בהמה דלית לה מזלא, ובזה מתרץ ר"ת קושי' התוס' דלהכי לא פריך מגולגולת, ועכ"פ שמעינן מהא דרבינו תם לא מטריף בחסרון הגולגולת לבד ובאמת אין נפקותא בצירוף הקרום דקרו' לבד נמי ניטרף בנקב דק שרי"ו לא הביאו רק ללמד ממנו דגולגולת לבד אף בבהמה כשרה וזה ברור

שהוא שליש טפח כו', הש"ך הקשה על המחבר דבסימן מ"ח כתב גבי קדירת בשר החופה את רוב הכרם ז"ל אם נקדר הבשר