חידושי מהרא"ל על שחיטה וטריפות קמט

רק בעוף הוא טעם אחר ואף שיש לדחות קצת מ"מ משמע כמ"ש עיי"ש. ועוד דמשמע מדבריהם שאין טעם זה מוכרח רק כתבו בלשון אפשר וטעם זה מספיק ונכון וברור הוא ואם כוונתם דאפשר דלא קיי"ל בשר עוף לאו דווקא הל"ל אפשר דלא קיי"ל הכי ע"כ נראה לי לברר כוונתם דלפי האמת דקיי"ל כב"ה במתני' דלא עולה ולא נאכל אלמא דלא מפלגינן בין לדרבנן לדאורייתא לענין העלאה למאי שכתבו שם באותו דיבור דאגרא סבר כבית שמאי ופשיטא דלא קיי"ל כוותי' ואפילו לתי' השני ש"ש ממש די"ל דאנן לא קיי"ל כוותיה דר"ח אמר סתם אכל בשר אסור לאכול גבינה משמע אפילו בשר עוף והמשך דברי התוס' כך הם דשמא הא דקאמר אגרא עוף כו' היינו משום דסבר ב"ע ל"ד ולא קיי"ל הכי להקל משום טעם זה דאפשר דלא מפלגינן כי היכא דלא מפלגינן בהעלאה ואפשר דסבר כב"ש או מדרב חסדא מדאמר סתם כמ"ש וזה נ"ל ברור ואין דמדומי ראיה משם ואדרבא משמע להיפוך דגמגמו בטעם זה משמע דלא קיי"ל בשר עוף בחלב דאורייתא דאל"כ פשיטא שיש לחלק ביניהם וזה ברור

אך הראש כתב בפ' כ"ה דר' עקיבא לא פליג אחכמים דאי הוי פליג לא הוי הלכתא כוותי' דהלכה כר"ע מחברו ולא מחביריו והנה התוס' כתבו התם דרבנן סברי בשר עוף בחלב הוי מ"ת ולפ"ז י"ל סברת הרא"ש דאין הלכה כר"ע מחביריו ומ"מ גם דברי הרא"ש אינם מוכרחים וכ"כ הרשב"א בת"ה להדי' דאף דחכמים פליגי עליו גם שמואל פליג מ"מ ליתא הילכתא כוותייהו דכולן סוגיין היא דבשר עוף בחלב דרבנן ע"כ ולפ"ז י"ל דגם התוס' סברי הכי ואין ראי' וכן משמע מדברי התוס' בביצה ובחולין לין וכן עיקר כדעת התוס' ודו"ק

סעיף ג' בהמה טהורה כו'. וכ' הרמב"ם דבב"ח הוא מן הנקברים ואפרו אסור ובפלתי כתב דיש להבין למה אסור האפר הא אי הוה ברור דנסחט טעם החלב בבירור הוי מותר וא"כ בנשרף לאפר דודאי נסחט בבירור טעם החלב למה אסור השתא בחתיכה קיימת הוא מותר בשריפתו לכ"ש ולא הבנתי דבריו דהתורה אסרה לבב"ח בהנאה ומה לי אם יהנה בעין או שיהנה באופן שישרפנו ואז יהנה ממנו ומ"ש דנסחט טעם החלב בבירור לא הבנתי דליכא דמיון כלל דהתם נסחט החלב לגמרי וליכא בב"ח כלל לאפוקי בנשרף דיש כאן אפר מבש' ובחלב באכילה והקיטור דמי וזה ראיה מאכילה והוי כעץ בעלמא אבל מ"מ בהנאה אסור שפיר ודו"ק

סעיף ד' ביצים כו', מקור דין זה הוא מש"ס מסכת ביצה וגרסינן שם השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות ר' יעקב אומר אם היו מעורות בגידין אסורות ופרש"י גמורות היינו בחלמון לבדו וע"ז פליג ר' יעקב ואמר דמעורות אסורות והרשב"א פירש בחלמון וחלבון מיירי גמורות ובלא"ה לא ורשב"א סובר דווקא גמורות בכיוצא בו נמכרות בשוק וקליפתה קשה אבל אם הקליפה לחה לא הוי גמורות ואסורין ונמשכו אחריו הבעה"ת והאגודה ואו"ה ולדידהו צ"ל דר"י מיקל טפי מת"ק דרבנן סברי גמורות בקליפה קשה דווקא ור"י סבר דבלא מעורות אפי' אינם גמורות נמי מותר וזה דוחק דהול"ל אם אינם מעורות מותרות כיון דת"ק נמי מודה בהוי מעורות דהוי אסורות ואפשר שדעתם ז"ל דלא אמר ר"י למילתא על הת"ק לפלוג עלה רק דר"י ח ר באנפי נפשי' וברייתא תני לה משמי' דר"י דס"ד דשלל הוי מעורות ולפ"ז כרבנן פשיטא דלא אתי ויותר קשה ללישנא בתרא דאמרינן דהך דהאוכל מן האשכול נימא ר"י הוא ומשני ממאי דאמרינן מהנך דתלי' באשכול דלמא אשכול גופה ולפ"ז לס"ד כש"כ דאתי' כרבנן וגם זה משני דתיתי הברייתא דלא כמאן ובפלתי תירץ דטעמייהו דגזרינן אטו ביצת טריפה ודבריו תמוהים דהא לב"ה דגזרינן אטו ביצת טריפה אפי' בכמוה נמכרת בשוק נמי אסרו והרשב"א התיר עכ"פ בנ"ב ואפש' דסבר דבזה לא גזרו והנלענ"ד ליישב דעת רבותינו דהנה התוס' כתבו במסכת ביצה הטעם דאסרו ב"ה ביצת נבילה משום דגזרו אטו ביצת טריפה ויש להבין דלמא לא גזרו בב"ח משום ביצת טריפה ותירצו דבשר עוף בחלב לאו דאורייתא לא ס"ל מטעם מהרש"א עיי"ש ודו"ק, וצ"ל דבב"ח לא גזרינן כולי האי דבגמורות אינה בכלל בשר דהתורה לא אסרה רק בשר בחלב וכיון שכמוה נמכרת בשוק ע"כ דלא הוי בשר דאם גם זה הוי בשר לא משכחת לה בעיתא בכותחא אע"כ צ"ל דבהא גזרינן אטו ביצת טרפה, ויש להבין מאי טעמייהו דהא ע"כ ג"ש לא גזרינן משום טרפה דאי גזרי אפי' בכמוה נמכרת בשוק נמי ליתסר כטעמייהו דב"ה באמת ואין לומר דהכי כ"ע מודו דאסור משום דחשוב כגוף התרנגולת והוי כמו בשר דלפ"ז בעיתא דקתני מן השלל של ביצים טהור ושלל היינו לפחות מעורות מעט כמו שפירש"י בביצה ואי חשוב נבילה שאין כמוה נמכרת בשוק דאסורה ומן השלל פסק דטהור כהאי ברייתא משמע דליכא מאן דפליג עלה וצ"ל דדוקא ליגזר אטו ביצת טריפה בהא פליגי ב"ש דמהיכא נגזור כיון שהוא שני גופין וגם לא שכיחא טריפה ודבר מופרך הוא איסורין של זה לא כאיסורין של זה ובהא לא גזרו ב"ש אבל באין כמוה נמכרת איכא למיגזר דאכל מגוף התרנגולת כיון דדמי לה ובהך גזירה כ"ע מודו רק אי גזרינן אטו ביצת טריפה בהא פליגי ולהכי לענין טומאה דאפושי טומאה לא מפשינן לא גזרינן הכא וגם ר' יוסף ידע מזה כמ"ש בפלתי וזה מוכרח ג"כ בדעת כל הפוסקים כמ"ש עיי"ש ולפ"ז קשה על ר"י דסבר דדוקא מעורות אסורות ובאינם מעורות אפי' באין כמוה נמכרת בשוק שרי ואב"ה ואפי' בביצת נבילה שרי וזהו דוחק ואם נאמר כן ג"כ לא קשה על שיטת הרשב"ם דאיפלוג ר' יעקב י"ל דבאמת רבנן מודו דאפילו במעורות לא הוי גוף התרנגולת רק משום גזירה דגוף העוף דבהא כ"ע מודו דגזרי' אך ר"י לא גזור וצ"ל דטעמי' דמדינא אסו' כמ"ש בפלתי ופריך שפי' אלא דשני' דחוקא דר"י פליג אב"ש וב"ה ובגמ' מהדר לתרץ בריית' אליבא [דכולי עלמא] ע"כ נראה דגם ר"י לא פליג ואפושי פלוגתא לא מפשינן וטעמיה דר"י דלא גזור היינו משום דסבר בשר עוף בחלב לאו דאורייתא ודווקא בנבילה דהוי דאוריית' ג' גזרינן משא"כ בב"ח ולפ"ז קשה מאי טעמא דר"י דמעורות אסורות דליכא למימר משום גזרה דא"כ אף בלא מעורות ליגזור אך י"ל דר"י סבר דבנבילה גזרינן בכל גווני אפי' באינו מעורות משום דהוי דאורייתא משא"כ בבע"ב דרבנן לא שייך לאסור משום גזירה דבשר עוף גופא גזירה היא והוי כמו גזירה לגזירה והנה אנן קיי"ל דאסור להעלות על השולחן ב"ע וגבינה משום דגזרינן העלאה אטו אכילה אע"ג דהוי דרבנן וש"מ דאפי' בדרבנן גזרינן לגזירה ומאי פריך דילמא גזרינן במעורות ובאינו מעורות לא גזרינן דלא הוי רק איסור דרבנן, ועוד למ"ד דגזרינן גזירה לגזירה י"ל באמת בנבילה הוי מותר באינו מעורות, רק דגזרינן אטו מעורות ומעורות משום תרנגולת גופיה ובדרבנן לא גזרינן רק במעורות לבדו ולעולם לא חשיבי כבשר וצ"ל דמאן פריך האי קושיא ר' יוסף והנה בריש כ"ה דייק ר"י מהך דהעלאה דאסורה אפי' בבשר עוף בחלב ד"ת דאי לאו הכי הוי גזירה לגזירה אלמא דר"י סובר דלא גזרינן גזירה לגזירה והלכך פריך שפיר לרב יוסף דע"כ סבר בע"ב דרבנן דאי הוה מן התורה ליגזור אפי' באינו מעורות כמו בנבילה כש"כ וכיון דהוי דרבנן קשה למה אסור ביצים מעורות דהוי גזירה לגזירה וצ"ל דביצים מעורות כמו בשר גופא דמי ופריך שפיר דלחייב משים נבילה ואביי שני ליה ג"כ לשיטתיה דאביי סבר דב"ע בחלב דרבנן ואפ"ה גזרינן העלאה אטו אכילה כמ"ש אביי בריש כ"ה עיי"ש

ולפ"ז יש לומר דטעמא דר"י הוא משום גזרה ובאינו מעורות לא גזרינן כמ"ש וכ"ז לר"י אבל לרבנן דסברי דווקא גמורות לא מצי ר"י לאקשויי די"ל דטעמייהו הוא דגזרינן גם לגז' אבל בטומאה לא גזרינן וא"ש ודו"ק

ושמעתתא מרווחא טפי להרשב"ם וסיעתו דלרש"י והרשב"א תיקשי הא דשנינן גבי מן האשכול של ביצים דפרישו מן האשכול גופא ולדידהו לוקמו באינו גמורות דלכ"ע הוו כבשר ודחק הרשב"א בישוב ולרשב"ם ניחא כיון דבלשון חכמים י"ל דאפילו באינו גמורות לא אסרה תורה משום דהוי כבשר רק משום גזירה ולהכי קאמר דמן האשכול גופא אפילו ת"ק מודה כיון דהוא אינו מחלק בין גמורות משמע בכל גווני לא אסרה תורה רק מטעם גזירה דווקא בגמורות ודו"ק

ובזה י"ל ג"כ דעת המרדכי דפ"ק דביצה דז"ל שם כן פי' רשב"ם שנגמר לגמרי קליפתה החיצונה אבל אם לא נתקשה הקליפה החיצונה כדרך שנמכרת בשוק דין בשר עליו לכל דבר ודווקא לענין בב"ח שרינן ביצים גמורות אבל נתנבלה בשחיטה אסורה איסו' דאורייתא והכי תנן בעדיות ביצת נבילה כל שכמוה נמכרי' בשוק ב"ש אוסרין עכ"ל ודבריו תמוהין דמשמע דאסורה ד"ת ולפי זה ברייתא דשלל הוא דלא כמאן לא כב"ש ולא כב"ה וגם סותר דבריו ממ"ש בפ' כ"ה דטעמא משום דגזרינן אטו ביצת טריפה בשם הבעה"ת ובעה"ת סובר כשיטת רשב"ם לפ"ז יש לפרש דבריו דסבר הטעם משום דגזרו אטו עוף עצמה וזהו באינה