חידושי מהרא"ל על שחיטה וטריפות קמה

(ו) אם עמדה. דעת רי"ו דבעמדה ושהתה מע"ל אין צריך בדיקה כמו בהלכה דאין צריך בדיקה, ולכאורה קשה מש"ס דזבחים דף ע"ד דמפיק ריש לקיש מתניתן דאיתערוב בנפולה ופריך נפולה נמי ליבדקה ומשני קסבר עמדה א"צ מע"ל הלכה צריכה בדיקה, ולשיטת רי"ו עדיין קשה אמאי ירעו עד שיסתאבו אכתי אחר מע"ל סגי בעמידה וא"צ בדיקה כלל, ודוחק לומר דעמידה ומע"ל הוא כהילך ולכן כיון דבהלכה בפי בדיקה הה"ד בעמדה ומע"ל לא עדיף מהלכה, וכ"נ גם מדברי הפר"ח דזהו דוחק ומנ"ל לפרושי פלוגתא דבהא לא נחלקו וכי היכא דבעמדה ושהתה לא מהני לריש לקיש הה"ד לדידן, ויותר נראה דרי"ו גרס גירסא ישינה קסבר עמדה צריכה מע"ל הלכה צריכה בדיקה וס"ל דוקא לדידן דעמדה א"צ מע"ל ומהני העמידה להוציאו מכלל ריסוק אברים ומועיל בדיקה א"כ כי יש עוד חדא לריעותא (צ"ל לטיבותא) דשהתה ג"כ מע"ל מהני דאפילו בדיקה לא בעי אבל אם נאמ' דעמידה צריכה מע"ל ולא מהני העמידה מידי הה"ד שהתה מע"ל לחוד לא עדיף, דשהיית מע"ל לחוד לא מהני כיון דלא מהני העמידה מידי ורי"ו לא אמר דבריו רק לדידן דקיי"ל עמדה א"צ מע"ל מהני בצירוף מע"ל בענין שאפילו בדיקה לא בעי אבל אם צריך מע"ל לא מהני עמידה מידי והה"ד נמי בצירוף מע"ל לא עדיף ממע"ל בלי עמידה ובזה מיושב קושית התוספות למה לי למימר עמדה צריך מע"ל נימא דס"ל א"צ מע"ל, ולפמ"ש דאם נאמר דא"צ מע"ל מהני עמדה ומע"ל בצירוף כמ"ש רי"ו וא"כ אכתי אמאי ירעו עד שיסתאבו לבדקה בעי בצירוף המע"ל ולכן אמר דס"ל צריך מע"ל ואין תועלת בעמידה כלל בשום אופן, ובזה נמי מיושב מה שאמרו בגמרא כולהו כריש לקיש לא אמרי דס"ל עמדה א"צ מע"ל הלכה א"צ בדיקה וקשה ל"ל למימר כלל עמדה א"צ מע"ל נימא דס"ל צריכה מע"ל רק בהלכה אין צריך בדיקה ולפ"ז י"ל דהכי קאמר דאפילו בלי הלכה נמי סגי בשהיית מע"ל ובהלכה סגי אפי' בלי שהיית מע"ל ודוק. אלא עדיין קשה מנ"ל דא"צ מע"ל דלמא צריכה אלא דמע"ל ועמידה מהני ולכן צ"ל דעמידה ומעת לעת הוי כמו הילוך ושניהם שוין הוא הדין בזה וכמ"ש ודוק, ועיין בפלתי

(ה) שכל שעמדה והלכה כו' כ"כ הרשב"א בתשובה ולכאורה יש להבין למה אמר בגמרא הלכה א"צ בדיקה עדיפא הל"ל רבותא מזו דאפי' נמצא ריסוק אינה טרפה א"כ בדיקה זו מה טיבה ועוד לודאי למ"ד צריכה בדיקה אם נמצא שינוי טרפה דהא צריכה בדיקה בין לדידן בלא הלכה א"כ מנ"ל לאפושי פלוגתא וניהו דאנן קיי"ל כמ"ד א"ל בדיקה כמ"ש הרא"ש ורשב"א דמוכח כן מש"ס דזבחים דאמרינן דס"ל הלכה אינו צריך בדיקה ואכתי מנ"ל דאם נמצא ריסוק דתהי' כשירה ויש ליישב וצ"ע

(ו) בד"א שהלכה הילוך יפה כן הוא דעת הרי"ף ורמב"ם וסייעתהו ובגמרא אמרינן אמר רב יהודא אמר רב עמדה א"צ מעת לעת כו' הלכה א"צ בדיקה ר' חייא בר אשי אמר הלכה צריכה בדיקה אמר ירמי' ב"א אמר רב פשטה ידי' לעמוד אע"פ שלא עמדה עקרה רגלה להלוך אע"פ שלא הלכה, ר' חסדא אמר ננערה לעמוד אף שלא עמדה והרי"ף השמיט מימרא דר' ירמי' ותמה עליו הרא"ש ובאמת אי אפשר לומר דרב יהודא חולק עם ר' ירמי' וקאמר הלכה דוקא דהא שניהם נאמר בשם רב וא"כ סתרי דברי רב אהדדי והר"ן כתב שסמך הרי"ף על הנוסחאות שגורסין הלכתא ע"ש ודוחק ג"כ דהא אין חולק בגמרא ע"ז דמהני עקירת רגל להלוך וניערה לעמוד ואם באו למעט בזה דעקירת רגל לא מהני ה"ל למימר הלכתא כר' ירמי' והתוס' כתבו דקיי"ל הלכתא עמדה דוקא ולא מהני ניערה לעמוד וקצת משמע דמודה בעקרה רגלי' להלוך וצ"ע דלא משמע כן בתוס' דאם נדייק עמדה דוקא הה"ד הלכה נמי דוקא ובאמת גם רש"י אף דגורס הלכתא כמו שנראה מדבריו מ"מ כתב גבי הפריסה ע"ג קרקע שננער לעמוד עיין שם והיינו כר"ח ובלא"ה כתב הרא"ש והר"ן דלא גרסינן לה כלל והרשב"א בתה"א דף מ"ז ע"א הביא בשם רמב"ן דעקירת רגל לילך לא מפקיע לן מידי חשש פסיקת החוט דבנפלה חוט השדרה שכיח ע"ש ותמוה דזה לא יספיק ליישב דברי הרי"ף דאכתי ה"ל להביא דברי ר' ירמי' דנ"מ שאין צריך בדיקת החלל רק בדיקת החוט לבדו ואפשר גם ר' ירמי' מודה בזה דצריך בדיקה בחוט השדרה אלא שאין צריך בדיקת החלל ומאי הועיל עדיין ליישב דברי הרי"ף דאכתי ה"ל להביא לנ"מ שאין צריך בדיקת החלל כולו בנפילה וכן נראה באמת דעת הטור דכאן הביא מסקנת אביו הרא"ש דסגי בעקרה רגלה להלך ולעיל סימן ל"ב הביא דברי הרשב"א דבנודע שנפלה חיישינן לחוט השדרה ולא זכר דעת הרא"ש שאין צריך בדיקת החלל וקצת קשה על המחבר דלעיל ס"ס ל"ב הביא דברי רשב"א דבנודע שנפלה חיישינן ומשמע דלא כיון רק לפסיקת החוט וכאן כתב דצריכה בדיקה ומשמע בכל החלל ובב"י בשם מהר"ץ סימן י"א הביא בדרך השלישי אם עקרה רגל להילוך מהני כמו הלכה פחות מד' אמות ולא בעי בדיקה אם יכולה לילך אם לא דמסתמא כיון דעקרה רגלה אית לן למימר דמסתמא כיון דראוי להילוך אבל אם אנו רואין אע"ג דעקרה רגל אינה יכולה להלוך לא מהני עכ"ל ובזה נתיישב קצת דלעולם צריך בדיקה כל שאינה מהלכת ד' אמות ואף דעקרה רגל מ"מ כיון דחזינן אח"כ שאינה יכולה לילך לא מפיק ליה מידי בדיקה אלא דמ"מ הי' לו להרי"ף ורמב"ם להביא דיש נ"מ אם שחטה ולא הספיקו לראות אם היתה יכולה להלך דאמרינן מסתמא תלך כמ"ש ב"י בשם מהר"ץ ונראה דהרי"ף מפרש ג"כ גמרא בעקרה רגלי' היינו לענין שאם שחטו אח"כ י"ל דביקשה לילך אלא דמ"מ קשה הא כתב הרי"ף דבאינה יכולה לילך אח"כ לא מהני העקירה ואם כן י"ל ניהו דעקרה רגלה שמא לא הי' סיבה להליכה ושמא לא היתה יכולה לילך אח"כ ומידי ספיקא לא נפקא ומנא לן שהיתה הולכת אח"כ הילוך יפה ולכן בגמרא נאמר כן בשם רב ורב לשיטתיה דס"ל אין חוששין לספק דרוסה וא"כ שפיר מוקמינן בחזקת היתר ועיין בתוספות דף מ"ג דדרוסה שכיח ואפ"ה רב לא חייש לה ולהכי ס"ל מסתמא תלך וגם רב חסדא צריך לומר כן דמהני בניערה לעמוד והיינו בשחטה אחר שניערה לעמוד כנ"ל משא"כ הרי"ף לשיטתו דפסק חוששין לספק דרוסה א"כ אין ראיה ממה שעקרה רגלי' לילך דיש לומר דלא ידעינן אם לא שחטוה מיד אם היתה מהלכת אחר כך דאיכא למימר דעקירה לא הי' סיבה להליכה כלל כנ"ל ליישב דברי הרי"ף ודו"ק

שם צריכה בדיקה כבר כתבתי דלעיל ס"ס ל"ב משמע מדברי המחבר דחוששין לבדיקת החוט לחוד וכאן משמע דצריכה בדיקה כמו בנפולה וי"ל דלעיל מיירי אפילו נפלה פחות מעשרה טפחים דלענין נפילה ליכא למיחש כיון שאין עשרה טפחים כדלעיל ר"ס זה רק לחוט חיישינן בפחות מי' וכן משמע מרשב"א ור"ן שהקשו על גירסת בה"ג דגרס דנפלה מאיגרא איך קאמר חוט השדרה לא שכיח ובנפלה שכיח ומאי קושיא דילמא מיירי שלא נפלה ממקום גבוה עשר טפחים אלא ודאי דגם בזה שכיחא פסיקת החוט ויש לחוש לפסיקת החוט גם בזה וכאן דנפלה מגבוה עשרה טפחים חיישינן לכל החלל וצריך בדיקת כל החלל אלא דיש להקשות לפ"ז בזבחים דף ע"ד דאמרינן כולהו כר"ל לא אמרי דס"ל עמדה א"צ מע"ל הלכה אין צריך בדיקה ואכתי קש' לוקמי' בבהמה שנפלה וצליעה דלא מהני הילוך זה וסתם בהמה שלא נפלה דתלינן בשגרונא וקושיא זו כתובה אצלי זה זמן רב ועכשיו שמעתי מקשין קושיא זו ג"כ וראיתי לד"ז הגאון הקשה ג"כ כיוצא בזה ותירץ דבדיקה באבר א' אפילו בקדשים לא חיישינן משום הקריבהו רק במקום שצריך בדיקת כל החלל אבל בחוט השדרה לחוד אפילו בקדשים אפשר וק' לדבריו דרש"י פירש דף נ"ו דבשהתה מע"ל צריך בדיקה בחוט וכמש"ל וא"כ אכתי קשה אמאי ירעו הלא אחר מע"ל מותר להכניסו לעזרה ולשוחטו דא"צ בדיקה רק בחוט השדרה לחוד וזה אפשר אפילו בקדשים אלא ע"כ אפילו אם צריך בדיקה באבר א' א"א לשוחטו בקדשים וא"כ ליתא להך תירוצא וגם מ"ש קשה דהא לשיטת הרי"ף צריך בדיקה בכל החלל וכמ"ש ואפשר שגרונא לא שכיח רק בגדיים וטלאים כמו שמבואר בגמרא שבי אימרתא אבל בבהמות גדולות לא שכיח שגרונא והנה כבר כתבו התו' בזבחים ד' ע"ד ובפרק אלו טרפות דף (י"ג) ע"ב דש"ס בעי לשנוי' בכל הבהמות ובהמה גדולה לא שכיח שגרונא ובגוררת רגלים חיישינן לפסיקת החוט אפילו לא נודע שנפלה וא"כ ליכא לאוקמה בגוררת רגלים דבבהמה חיישינן בכל גווני מיהו מדברי הפוסקים לא משמע כן וכן המחבר לעיל סימן ל"ב כבר סתם בהמה שגוררת רגליה ולא חילק משמע דבכל הבהמות שכיח שגרונא וא"כ קשה כמש"ל גם דוחק לומר דשיגרונא יש לו רפואה ומצינו לברר דמשום שגרונא היא הדרא בריא אבל אם היא טרפה לעולם גוררת רגליה וא"כ קשה למה נקט ירעה עד שיסתאבו הא נוכל לברר איזה בהמה שיש לה רפואה ושוב אינה גוררת רגליה בהמה זו ודאי שגרונא נקטוה ואותה שאין לה רפואה היא הטרפה דגם זה דוחק, ונראה דבלא"ה הקשה הש"ך לעיל סימן נ"ז סעיף קטן