חידושי מהרא"ל על שחיטה וטריפות קל

דפסקינן כוותי' דדרוסת הנץ בדרבה מיני' ושאר עופות טמאים בדכוותייהו וא"כ קשה איך נקט בעוף הדק וע"כ תפרש בעוף הדק היינו בגס שבדק וכמ"ש הרשב"א וא"כ תאמר שנץ אין לו דריסה אפילו בדק שבגס וזה ודאי נגד השכל שלא יהי' לנץ דריסה באפרוחים ואי אמין קאי לא יהי' לנץ דריסה אפילו באפרוח בן יומו, ואיך יתכן שידרוס תורים ובני יונה אבל לא אפרוח קטן, לכן דעת הרשב"א דבאמת בקטנים דורס וכמ"ש רמ"א, וקשה אי קאי אמין אימעט נמי דק שבגסה כמו בדרוסת הזאב בדקה דממעט אפילו דקה שבגסה כגון עגלים, דבשלמא ללישנא דדרוסת הנץ בדכוותי' א"כ אורחא דמילתא קתני בעוף הדק שהוא דכוותי' יש לו דריסה והגס קאי אמין נץ גס כמ"ש הרשב"א פלקין או אסטור א"כ באמת אין חילוק בנץ רק בין דכוותי' לרבה מיני' ולעולם כל מינים דכוותי' דורס ורבה מיני' לא דריס שפיר יש לפרשו על המין אבל למאי דמפרש דנץ דריס רבה מני' בעוף הדק אם תימצי לומר דאמין קאי איך ממעט נץ ממין גס לגמרי כיון דדריס בדרבה מיני' במין דק משמע דאימעט מין גס לגמרי וזה אינו, לכן מפרש הרמב"ם להך לישנא מפרשינן מתני' כרוך ותני דרוסת הנץ בעוף הדק והגס בעוף הגס ר"ל בין בדק בין בגס שבעוף הגס יש לו דריסה והיינו כל העופות והא דלא נקט סתמא דרוסת הנץ היינו למעוטי שאר עופות אפילו בדק שגדול מהם אין לו דריסה להכי נקט דרוסת הנץ בעוף הדק ולעולם קאי והגס אנץ ועוף הגס לומר שדורס כל העופות, ולפי זה נראה דלא גרס הרמב"ם במתניתין ודרוסת הגס אלא והגס בעוף הגס ושפיר יש לפרש כמ"ש, אי אפשר שיפרש הרמב"ם דרוסת הנץ בעוף הדק לא קאי אנדרס אלא אעוף הדק שבטמאים הנץ הוא הדורס ודרוסת הגם בעוף הגס שבנדרסין שניהם דורסין אפי' עוף הגם והיינו דכוותי' וס"ל לפרש הבעיא דשאר עופות טמאים היינו אותן שלמטה מן הנץ וכמ"ש הר"ן אבל מן הנץ ולמעלה ודאי דרים דכוותי' והיינו מתני'

(ח) אבל לא בעוף שהוא גדול מהם. מלשון זה משמע אפילו עופות טמאים שהם למעלה מן הנץ אין להם דריסה בעוף שגדול מהם, והא דאמר רב בעופות מן הנץ ולמעלה היינו שיש להם דריסה בדכוותייהו ודעת הרשב"א כן הוא אבל בגס ס"ל דלמעלה מן הגס יש לו דריסה בכל עופות אפי' בגדול ממנו והוא תמוה דמאן פליג ליה אי ס"ל למעלה מן הגס כגס למה לא נימא למעלה מן הנץ כנץ, וכבר כ' עליו הפר"ח שאינו מחוור ותימה גדולה על המאור הגדול הרשב"א, ויגעתי ומצאתי ישוב לדברי הרשב"א דודאי לישנא דש"ס דקאמר שאר עופות טמאים בדכוותייהו נץ בדרבה מיני' דחוק לפרש דקאי דוקא על עופות טמאים דדמיין לנץ בכמות, ועוד דהל"ל נץ ולמעלה ממנו בדרבה מיני', לכן נראה דודאי אם נימא כסברת הרשב"א דשאר עופות טמאים אפילו שהם גדולים מן הנץ אין להם דריסה בדרבה מינייהו ע"כ לומר דארס הנץ חזק הרבה משאר עופות טמאים, אבל אם נאמר דכל שגדול מנץ אית ליה ג"כ דריסה בדרבה מיני' אפילו טובא כל שהוא מן הדק אין חילוק בין ארס הנץ לשאר עופות טמאים רק שמעט חזק ארס הנץ יותר, והתנא דמפרש דרוסת הנץ ולא פרט דרבה מני' משום דכ"ש הוא דרבה מני' יש לו דרוסה, והשתא נראה דס"ל להרשב"א אי קים ליה דהגם שהוא מין אסטור או פלקין כמ"ש הרשב"א הוא קרוב בגודל לעוף הגס, והשתא קשיא אם איתא דלמעלה מן הנץ דריס דרבה מיני' ג"כ במין הדק, א"כ כ"ש דשאר עוף טמא דגדול כמו הגס כיון שקרוב בגודל כעוף הגס אמאי לא יהי' לו דריסה הא גם שאר עופות טמאים יש להם כח לדרוס דרבה מיני' אפילו רבה מיני' טובא כ"ש עוף טמא כמו הפלקון שקרוב בגודל לעוף הגס שיהי' לו דריסה גם בעוף הגס אלא ע"כ חוץ מנץ לא דריס דרבה מני', ואם כן דוקא הפלקין יש לו כח לדרוס עוף הגס אע"ג דרבה מני', רק נץ כיון דעוף הגס רבה מני' טובא אין לו כח לדרוס, וזהו דוקא בגוף הדק אבל כל שהוא למעלה מן הגס אין לנו הוכחה שלא ידרוס אפילו גס שבגסין, דאין להוכיח ממה שפרט התנא הפלקון די"ל כ"ש דרבה מיני' שיש לו ארס חזק יותר אבל בנן אין לומר דרבה מיני' יש לו ארם חזק יותר, דא"כ עוף טמא שגדול כמו הפלקין יש לו לדרוס גם עוף הגס, אע"כ קים ליה לתנא דעופות שהם כמו הפלקין אין להם כח לדרוס עוף הגס, והיינו משום דלמעלה מן הנץ נמי אין לו דריסה בדרבה מני', ודברי הרשב"א מזוקקים, כמה עמקו מחשבותיו, ותימא על הפר"ח למאי דפשיטא ליה הכי דלמעלה מן הנץ דינו כנץ לגמרי אם כן אמאי כתב בסק"ח דכ"ש הגס שדורס בגדיים וטלאים בהגיע לחלל דהא אפילו למעלה מן הנץ נמי כנץ חשיב ליה

ודע שלפי דעת הרא"ש אין לשום עוף טמא דריסה בדרבה מיני' רק הנץ בדק וגם בעוף הגס ודבריו מוכרחים לפי פירושו שסובר ששאר חיות אין להם דריסה בבהמה אפילו בדקה רק הזאב והארי הה"ד בעופות אין כאן רק נץ וגס והפר"ח כתב שדברי הר"ן עיקר שמפרש הבעי' דשאר עופות טמאים היינו בלמטה מן הנץ דלמעלה מן הנץ כבר אמר רב בעופות מנץ ולמעלה ואני אומר כי מעומקא דסוגיא יראה פירוש הרא"ש עיקר רק לפי שדבריו סתומים קצת וצריכים ביאור ע"כ דחו שיטתו ובאמת דברי הר"ן דחוקים דאיך קאמר סתמא שאר עופות טמאים ולא זכר דברי רב כלל דמנץ ולמעלה פשיטא לי' דיש להם דריסה ואיך רמיזא בשאלה לשאר עופות טמאים דלמטה מן הנץ קאמר, ותו אם איתא דבעי רב לאשמועינן מידי מלמעלה א"כ מאי שקיל וטרי אמן הזאב ולמעלה אילימא למעוטי חתול תנינא, אימא דלא אתי לאשמועינן אלא דשאר מינים שלמעלה מזאב יש להם דריסה ג"כ וזה לא שמעינן ממתני' ומזה נראה כדברי הרא"ש וביאור דבריו דה"ק רב דבמתני' הוזכרו שני דורסין זאב וארי ולזה קאמר בבהמה אין דורס רק זאב שנזכר במשנה וגם למעלה שנזכר במשנה היינו דורס שלמעלה מן הזאב שהוא ארי כלומר שאין דורס רק זאב ולמעלה היינו הדורס שלמעלה מזאב והוא הארי שנזכר במשנה וא"כ אין במשמע דברי רב שמרבה שום דורס אחר רק ה"ק בבהמה אין דורס רק זאב וארי שהוא למעלה מן הזאב בדורסין וא"כ אין דברי רב לאשמועינן לרבות בדורסין כי אם למעט למטה וא"כ גם בעופות לא קאמר רב אלא אין לך בדורסין בעופות רק נץ וגס שהוא דורס שהוא למעלה מן הנץ ולהכי מבעי' ליה שאר עופות טמאים אי נימא דרב ממעט להו לגמרי ולא אשמועינן רב מידי בלמעלה רק איידי דבהמה נקט וכמ"ש הרא"ש בתחילת הסוגיא בתירוץ שני דקמ"ל דלא נימא אורחא דמלתא נקט קמ"ל דנץ וגס דוקא קאמר ואין לך דומים לאילו ולפום מסקנא דשאר עופות טמאים נמי דורסין לא קאמר רב רק דכולהו לא דמי לנץ וגס ואין בדורסין שידרסו דרבה מני' רק נץ וגס ומזה יצא לו להרא"ש להכריע דעופות טמאים שלמטה מן הנץ אין להם דריסה כלל דא"ת שגם עופות שלמטה מנץ ג"כ דורסין ה כא קאמר בעופות מן הנץ ולמעלה משמע דלמטה מנץ אין דורסין כלל דאי תימא דלמטה מנץ דורסין ג"כ א"כ אין חילוק בין למטה מנץ ללמעלה מנץ ואף דלשיטת הרא"ש מנץ ולמעלה אינו כלל יתר מינים רק נץ וגס מ"מ בשלמא בבהמה דלפי האמת אין דריסה רק בזאב וארי אין במשמע דלמעלה שום דורס רק ארי ולא אתי רק למעוטי למטה מזאב דהיינו חתול אבל בעופות כיון דלפי האמת יש דריסה בשאר עופות טמאים עכ"פ בדכוותי' א"כ אין להעמיד בלשון רב רק למעוטי למטה מנץ כמו בבהמה דממעט חתול וא"כ לא שייך לומר שממעט למטה מנץ שאין לו דין כמו נץ דהא גם למעלה מנץ לפי האמת דעיקר דורסין למעלה מנץ חוץ מן הגס והיינו בדכוותי' א"כ ליכא למימר דאתי למעוטי למטה מן הנץ דלא דריס אלא זוטרי מינייהו דהא אפילו למעלה מן הנץ שאר דורסין שאינם בכלל גס אין דורסין רק זוטרי מיניהו ואיך אשמועינן רב למטה מנץ בדזוטרי במה דאפילו למעלה כה"ג אין דורס אלא זיטרי אע"כ למטה מן הנץ לא דריס כלל ואתי למעוטי למטה מנץ דומיא דלמטה מזאב ולפ"ז תו לא קשיא מה שהקשה בתחילת הסוגי' מאי קמ"ל רב במן הנץ ולמעלה דטובי קמ"ל דמן הנץ ולמטה לא דריס כלל ומה שלא תירץ הרא"ש כן בתחילת הסוגיא הוא משום דמשמע ליה מדבעי' בשאר עופות טמאים אם יש להם דריסה ולא פשיט מרב משמע דמרב לא מצינן לאוכוחי כלל דריסה בשאר עופות טמאים די"ל דלא דרסי כלל רק נץ וגס שהוא למעלה מנץ א"כ לא אשמועינן רב במן הנץ ולמעלה מירי דמן הנץ משמע דקמ"ל דלמטה מן הנץ אין דריסה ואי תימא דשאר עופות טמאים אפילו למעלה מנץ אין להם דריסה אין רבותא למעט למטה מנץ א"ו דאכתי לא נחית הרא"ש לברורי הך מילתא אבל לפי האמת פשיטא דרבותא הוא דלמטה מן הנץ אין לו דריסה כלל מעתה קמה לה שיטת הרא"ש דאין שום עוף טמא דורס בדרבה מיני' רק נץ וגס ולמטה מנץ לא דריס כלל ויש להפליא על הטור שבתחילה הביא דברי רשב"א שלמעלה מן כגס הוא נגס לדרוס אף דרבה מיני' והרא"ש כתב כהדיא ז"ל מן הנץ ולמעלה דהיינו גס דרסי אף בדרבי