חידושי מהרא"ל על שחיטה וטריפות קכ

דטריף התם אפילו בלא איעכול ניבי' ולא אפסק, אלא י"ל דנשמטה כן מתחילת ברייתו עכ"ל, וביקש הב"ח לפרש דתוס' ס"ל כראב"ד דבבוקא דאטמא אין צריך עיכול ניבי', וכתב הש"ך סק"ב דליתא דכונת התוס' הקשית לרב מתנא דטריף אפילו בלי עיכול וכ"כ מהרש"א. וד"ז הגאון ז"ל כתב דא"כ למה דחו התוס' פרש"י הא לדידן דלא קיי"ל כרב מתנא שפיר יש לפרש המשנה כפשוטה בלא איעכול, ואין זה כדאי לומר שיש סתירה בדברי התוס' מאחר שכתבו בפא"ט להדיא דשמוטת ירך היינו בוקא דאטמא דשף מדוכתי' ואיעכול ניבי', ויש לומר כונת התוס' דכיון דמוכח מדרב מתנא דנברא שמוט כשר הה"ד לדידן יש לפרש כפשוטי' בנברא שמוט ואין צורך לומר דמיירי בלא איעכול. ויש לפרש פשוט בנברא שמוט וגם לפי פירש הב"ח קשה מאי הקשו התוס' על פרש"י וכי עלם מדברי התוס' דברי רש"י בא"ט דף נ"ד דמפרש כן בהדיא בשמוטת ירך היינו דאיעיכול ניבי' וא"כ רש"י לשיטתיה יפה פירש, ואם כונת התוס' להקשות גם על פירש רש"י דמפרש בשמוטת ירך באיעכול ניבי' לא הי' להם להקשות אפרש"י דרש"י לשיטתי' אזיל, עוד אני תמה על פירש הב"ח דאף לדברי הראב"ד בבוקא דאטמא ודאי מודה דבעינן איעכול ניבי' כדאיתא בגמרא להדיא, אלא דהראב"ד סבירא לי' דבוקא דאטמא היינו עצם האמצעי ושם כשר בלא איעכול ניבי', ושמוטת ירך היינו למעלה בקולית כמ"ש המחבר, ומדברי התוס' משמע דטריף התם בבוקא דאטמא, דהא רש"י פירש בבוקא דאטמא ומשמע מלשון התוס' דטריף התם בבוקא דאטמא ובהא ודאי לדידן אפילו הראב"ד מוד' דבעינן איעכול, וא"כ איך כתבו התוס' דטריף התם הא בבוקא דאטמא לים מאן דטריף והוי ליה למימר דבשמוטת ירך טריף ולכן העיקר כפירוש מהרש"א וש"ך אלא דבאמת יש ליישב דעת רש"י לפמ"ש לעיל דרש"י סבירא ליה כרשב"א דנברא חסר בוקא דאטמא טריפה וקשה לפי מ"ש התוס' בנשמטה מתחילת ברייתו כשרה והה"ד לדידן דבהא לא נחלקו וצ"ל בודאי לרב מתנא דמבואר בא"ט דף נ"ד דלא דמיא לא לנטולי ולא לפסוקי א"כ הוא חידוש דאף דלא דמיא לנטולי ולפסוקי מ"מ טריפה ודוקא בנשמטה אחר ברייתו אבל בתחילת ברייתו כשרה, משא"כ למסקנא דקיי"ל דבעינן איעכול ניבי' ושפיר דמיא לנטולי כמ"ש רשב"א בחידושיו וכל היכא דניטל טריפה בנברא חסר גם כן טריפה ואתי שפיר דברי רש"י דלדידן דקיי"ל דבעי עיכול ניבי' ל"ל דנברא חסר כשרה דכל מקום שנאמר ניטל טריפה הה"ד נברא חסר וצ"ל דלא איעכול ניבי' ועיין מה שכתבתי לעיל סימן נ"ג

אמנם לענ"ד הדבר ברור דרש"י גרס כגירסת הרי"ף דגרס והנ"מ דאיעכול ניבי' וגם רב מתנא גופי' לא אמר רק בעיכול ניבי' אם כן לכ"ע בעינן עיכול ניבי' ויפה פירש"י לכ"ע כדמשמע לשון רש"י שם וכן משמע מדבריו פא"ט דף מ"ב ע"ב שכתב על דרב מתנא ולקמן מסיים בה והוא דאיעכול ניבי' ואין מקום לקושית התוס' והנה הרשב"א בחידושיו הקשה כמה קושיות על גירסה זו שהיא גירסת רי"ף והגאונים האחת דלפ"ז איך אמרינן דרבי יוחנן לא ס"ל דרב מתנא הא באיעכול ניבי' גם לר"י טריפה בשמוטת ירך דר' יוחנן גופי' אמר לקמן דף נ"ו שמוטת ירך בעוף טריפה י"ל דס"ל להרי"ף כר' אלחנן שהובא בטור דמטריף בעוף אפילו בלא איעכול ניבי' וע"כ צ"ל בין עוף לבהמה דבבהמה בעינן עיכול ניבי' ובעוף אפילו בלי עיכול טריפה וא"כ גם בדעת רי"ף יש לומר כן גם בדברי הרי"ף י"ל דס"ל כהראב"ד דבוקא דאטמא היינו עצם האמצעי ושם בעינן איעכול ניבי' אבל בירך לא בעינן עיכול ובזה ניח' מה שהביא הרי"ף דין שמוטת ירך אף דכבר הביא דרב מתנא דבוקא דאטמא דשף מדוכתי' טריפה בעיכול ניבי' ולפמ"ש ניחא דשם מיירי בנשמט השוק ושם בעינן עיכול ניבי' אבל שמוטת ירך אפילו בלי עיכול טריפה מיהו ברש"י אי אפשר לומר כן דרש"י סבירא ליה בהדיא דשמוטת ירך היא בוקא דאטמא דשף מדוכתי' ואעפ"כ גורס כגירסת הרי"ף וצ"ל דרש"י ס"ל לחלק בין עוף לבהמה אע"ג דרש"י מפרש כל שמעתא בדף נ"ז באיעכול ניבי' ואפילו בעוף בעינן איעכול ניבי' וצ"ל דס"ל לחלק לר' יוחנן בין עוף לבהמה דבעוף מודה ר' יוחנן דטריפה גם הרשב"א ביקש לומר כן ומה שהקשה רשב"א ע"ז אינו מוכרח ועיין בתוס' דף נ"ז ד"ה למה ובמהרש"א שם וכמ"ש לעיל ס"ס נ"ב ונ"ג ומה שהקשה הרשב"א עוד דבאיעכול ניבי' איך אמר דלא דמיא לא לנטולי ולא לפסוקי הא ודאי דמיא לנטולי שהרי נתעכל ואיפסוק גם כן אינו מוכרח דכיון דקיי"ל כמ"ש רמ"א דבנתעכל לחוד לא טרפינן וצריך דוקא בצרוף שף מדוכתי' ג"כ ולכן דמיא לנטולי דצריך ג"כ שף מדוכתי' וגם יש לומר כיון דבנפסק לחוד אינה טריפ' עד דמתעכל איתעכולי וגם בניטל אינה טריפ' יש לומר דלא שייך לדמותו לנטולי דשם טריפ' בניטל משא"כ הכא דאין טריפות בניטל רק בנתעכל ולכן לא שייך לדמותו לנטולי ומה שפרש"י בדף מ"ג דרב מתנא בכלל נטולי היינו בכלל נטולי דעולא ומ"מ לא דמיא לנטולי דמתני' ולק"מ

ועל דעת הר' אלחנן קשה לי מהא דבדף נ"ג אזיל רבי אבא אשכחי לר' ירמי' בר אבא דקבדיק בצ"ה אמר ליה ל"ל למר כולי האי הא אמר רב שמוטת ירך בעוף כשירה א"ל אנא מתני' ידענא בהמה שנחתכו רגלי' מן הארכובה וכו' ולמעלה פסולה וכן שניטל צ"ה ואמר רב עלה וכן בעוף וקשה ממ"נ לשיטת הר"א דמיירי בלי עיכול א"כ מאי קשיא ליה וכן שניטל צ"ה הא כאן לא עיכול ולא הוי כנטל צ"ה ובבהמ' באמת בלי עיכול כשר אף דניטל צ"ה טריפה מ"מ אי לא איעכול ניבי' כשר וש"מ דלא הוי כנטל ומאי קשיא ליה על ר' ירמי' דבדק בצ"ה מה דאמר רב שמוטת ירך בעוף כשרה והרי הכל ניטל כפרש"י הא שם לא איעכול ניבי' ובלא איעכול ניבי' לא הוי כנטל דר"י דבדק בצ"ה משמע דלא הוי שמוטה דשם אין צ"ה, ומאי הקשה לו משמוטת ירך דשם מיירי בלי עיכול, אבל בניטל צ"ה באמת טריפה גם בעוף, ואי לא סבירא ליה לחלק בין איעכול ללא איעכול בהמה גופה תיקשי לי' לד"ה דשמוטה בבהמה כשרה בלא איעכול ניבי' לכ"ע והא במתני' מבואר דנחתכו רגלי' מן ארכובה למעלה טריפה, ואפילו ניטל צ"ה לחוד טריפה, ואי סבירא ליה באמת דגם בבהמה לא בעינן איעכול ניבי' כר"מ לית ליה לשנויי דשני ליה בין שמוטה לחתוכה הא י"ל בפשוט דשני בין איעכול ללא איעכול וצ"ע

אם לא נשמט הירך כו' כשר זהו מדברי המרדכי בפא"ט סימן תרי"ג דהכי אמרינן לעיל בוקא דאטמא דשף מדוכתי' טריפה ומסיק והוא דאיעכול ניבי' עכ"ל, והפר"ח סק"י דחה ראייתו וכתב דמשם אין ראיה רק דשף מדוכתי' בלא איעכול ניבי' כשרה, אבל באיעכול ניבי' לחוד י"ל דסוף הירך להנטל, וד"ז הגאון מהר"י ז"ל כתב שאין בדבריו ממש נגד הכרעת רמ"א, ובאמת ראיה שהביא המרדכי מדאמרינן בוקא דאטמא דשף מדוכתי' ומסיק מהא דאיעכול ניבי' אין ראיה לפי גירסא דידן דרב מתנא טריף אפילו בלי עיכול ניבי' ואנן לא קיי"ל כרב מתנא בהא ומסיק דאינה טריפה עד דמתעכל איתעכולי וא"כ לרב מתנא דטריפה אפילו בלי איעכול בשף מדוכתי' לחוד א"כ בודאי הוכרח לומר שף מדוכתי' דבלא איעכול ולא איפסק ולא שף מדוכתי' אין כאן טריפות, ואנן הוא דמסקינן דבעינן איעכול ניבי' וא"כ י"ל לדידן אפילו איעכול ניבי' לחוד טריפה אלא דהמרדכי גורס כגי' רי"ף והגאונים האי בוקא דאטמא דשף מדוכתי' טריפ' והנ"מ דאיעכול ניבי' ומשמע דבעיכול לחוד אינה טריפה דאל"כ הל"ל האי בוקא דאטמא דאיעכול ניבי' טריפה ושף מדוכתי' ל"ל אבל לגירסת רשב"א דרב מתנא מיירי בלא איעכול אין כאן ראיה מיהו לגירסא דידן יש ג"כ ראיה להמרדכי לפי מ"ש המרדכי שם לשיטת הר"ר אלחנן דס"ל בעוף טריפה בנשמט אפילו לא נתעכל והקשה המרדכי לימא יתר עליהם עוף בלא נתעכל נמי טריפה ועל זה תירץ דכיון בעיכול ניבי' לחוד אינה טריפה, ועיקר טריפות בשף מדוכתי' וגם בבהמה לפעמים טריפה בשף מדוכתי' ואיעכול ניבי' ולכן לא תני ליה גבי יתר עליהם עוף וע"ז לא השיב הפר"ח כלום, מיהו לדידן דלא קיי"ל כר"א כמ"ש המחבר בסעיף זה דבעינן עיכול אפי' בעוף א"כ אין ראיה דבלא"ה לק"מ קושית המרדכי ומ"מ משמע בגמרא לדידן דרב מתנא טריף אפי' בלא איעכול דמייתי דרב מתנא בשב שמעתתא ואם איתא דבנתעכל אפי' לא שף מדוכתי' טריפה א"כ ה"ל תמני שמעתי' כיון דמייתינן דרב מתנא בחדא ואיהו מיירי בלא איעכול ניבי' ובעיכול ניבי' לחוד נמי טריפה א"כ ה"ל תמני שמעתתא דהא רב מתנא מיירי בלי איעכול ואיעכול בלא שף נמי טריפה הוא ואפי' למה שכתוב רשב"א בחידושיו דרב מתנא אינה הלכה ומ"מ מקשינן מינה בר"פ א"ט כיון דאיעכול ניבי' טריפה עכ"פ מ"מ משמע דגם לרב מתנא ליכא טפי משב שמעתא וכ"ש לפמ"ש לעיל סימן נ"ג דבשמעתא יש אפי' מה שאינן אליבא דהלכתא כמו דרב עוירא בנקב הטחול אף דלית הלכתא כוותיה כדאמרינן לית הלכתא כוותיה דר"ע ויש לדחות לפמ"ש הפר"ח דסופו להשמט א"כ כבר נכלל בכלל דרב מתנא מיהו לפמ"ש לעיל דלהרי"ף אף דמיירי באיעכול ניבי' מ"מ לא דמיא לנטולי ולא לפסוקי כיון דניטל ניבי'