חידושי מהרא"ל על שחיטה וטריפות קיט

ולקמן פסק הלכתא הכי אפילו בנשבר וכ"ש בנחתך עכ"ל ולכאורה תמו' דהא יש לפרש דברי רב ושמואל בעצם אמצעי ועיין רשב"א בחידושיו מ"ש בכונת רש"י ולמ"ש א"ש דרש"י ס"ל מהיכא נפרש במשנה דארכובה עליונה קאמר הא אדרבה יש לפרש לחומרא דארכובה הנמכרת קאמר, וצ"ל עיקר הטעם משום קושיא דעולא וקשה ליתני ניטל צומת לחוד, וזהו דוקא אי מכשירין בנשבר כשמואל א"כ פריך שפיר אבל אי קיי"ל כרב בנשבר אין כאן קושיא כלל די"ל כמ"ש דקמ"ל בנשבר ומהיכא תיתי לפרש דארכובה עליונה, וזה כונת רש"י דלקמן פסק הכי בנשבר וכ"ש נחתך דמהיכא תיתי להכשיר כיון דקיי"ל בנשבר טריפה דלא כס"ד דעולא ממילא דנחתך מכ"ש טריפ', וא"כ אין ראי' לפסוק כלישנא בתרא ודו"ק

אמנם מכל מקום קושיא הנ"ל באמת קשה מה שכתב רש"י ליתני צ"ה וכ"ש נחתכו רגלי' הא אם ליתני ניטל צ"ה לא נשמע עדיין נחתכו רגלי' למעלה מצ"ה, ונראה דבאמת יש להבין בשלמא למ"ד דארכובה דמתניתין היינו ארכובה עליונה אם כן אתי שפיר למעלה מארכובה היינו מכל ארכובה, אלא למ"ד ארכובה הנמכרת א"כ היכא נקט במתני' סתם ארכובה דהא גם עליונה נקראת ארכובה, כמו שאמר באיזו ארכובה אמרו בארכובה הנמכרת משמע שגם עליונה נקראת ארכובה א"כ היכא נקט במתני' סתם ארכובה ומהיכא תיתי לפר ארכובה דמתני' על ארכובה הנמכרת הא במתניתין נקט ארכובה סתמא ומשמע כל ארכובה והיינו למעלה מעליונה וצ"ל דס"ל דזהו בודאי אינו סברא לומר דנחתך למעלה מצ"ה יהא כשר, דזהו פשוט כיון שחסרו צ"ה ונחתכו שם אין סברא כלל להכשיר במעלה מצ"ה כיון דבין כך ובין כך צ"ה ניטלין גם י"ל דהך מ"ד ס"ל אי הוי מכשרינן למעל' מארכובה ומצ"ה הה"ד בצ"ה יש להכשיר כמ"ש הרמב"ן דיכול לחותכה למעלה מצ"ה וחוזר להכשירו אם יחתך למעלה מהם והרא"ש ור"ן השיגו עליו, דאם הי' אפשר בתקנה שיחתוך למעלה מצ"ה, גם עתה לא הי' טריפה דהוי כמו בדרי לי' סמא, והך מ"ד ס"ל דלא מהני לחתוך למעלה מהם, אבל הך מ"ד ס"ל אי הוי מכשרינן למעלה מצ"ה גם למטה יש להכשיר ולכן ס"ל דמוכרח דארכובה דמתניתין היינו למטה מצ"ה וזהו לא שמעינן מניטל צ"ה, וא"כ יפה הקשה עולא לדידך דאמרת ארכובה הנמכרת יקשה מאי וכן ושני ליה דתני ארכובה בלא צ"ה וצ"ה בלי ארכובה ופריך ליה והא נחתכו קתני והרי גם צ"ה וארכובה נחתכו וליתני ניטל צ"ה וממילא נשמע דאם נחתכו למעלה דטריפה במכ"ש מפני נטולת צ"ה ודו"ק, ואין להקשות לפ"ז איך אמר ר"י מ"ט לא אמרי ליה למעלה מארכובה ומצ"ה דאכתי תקשי ליתני ליטל צ"ה ויהי' כ"ש נחתכו למעלה מצ"ה דקושיא זו בלא"ה הקשה מהרש"א שם ותירץ ע"ש אלא שלא הבנתי דבריו במ"ש להוציא מלב הס"ד וקשה אי איכא למיטעי דלמעלה כשרה א"כ הל"ל בפשוט דל"ק ליתני ניטל צ"ה וכ"ש נחתכו רגלי' הא לא נשמע זה מזה, ואי הוי ס"ד למימר הכי ואיכא למטעי בהא לק"מ דליתני ניטל צ"ה וכ"ש נחתכו רגלי' הא איכא למטעי כהס"ד אלא ודאי כמ"ש ודו"ק, ועיין בתירוץ השני של מהרש"א ע"ש

ויותר נראה בישוב דעת רש"י דכתב דאי הוי תני ניטל נשמע כ"ש בנחתכו וקשה הא אין אומרים בטריפות זה דומה לזה ונראה דרש"י לשיטתיה אזיל ולפי מה שכתבתי לעיל בסימן נו"ן דרש"י ס"ל כרשב"א דאבר שאמרו בו ניטל טריפה הה"ד בנברא חסר ע"ש שהוכחתי כן מרש"י וא"כ לעולא עכצ"ל דאף דנקט במשנה ניטל צ"ה אף בנחתכו למעלה כשר מ"מ ניטל האבר כאן טריפה ואולי י"ל דזהו ראי' להרמב"ם דס"ל דכל היכא דנאמר ניטל נברא חסר כשר ואפשר שיצא לו מכאן דקשה לעולא איך נקט ניטל צ"ה הא בנחתכו למעלה צ"ה חסירים ומ"מ כשר ואם נאמר דניטל הה"ד חסר כיון דנקט ניטל ממילא שמעינן גם בנברא חסר שטריפה ובאמת לעולא כשר בנחתך למעלה דכל צ"ה חסירים וכ"ש בנברא חסר אלא ודאי כל מקום שנאמר בו ניטל הוא דוקא ניטל אבל לא בחסר ואף דהרמב"ם מודה בניטל ביד דטריפה היינו כגון בכבד דזהו ניטל ממש משא"כ בצ"ה שאין הכונה שנטל לגמרי לעולא אלא שנחתך בהם ובחסרים כשר אבל לרשב"א ורש"י ע"כ לעולא הכא דוקא כיון דנקט נחתכו מארכובה למט' כשר' ולדידי' ע"כ בארכוב' עליונה א"כ ממילא נשמע הה"ד בחסרו צ"ה דהרי בנחתכה למטה מארכובה עליונה צ"ה חסירים וע"כ חסרו צ"ה כשר אבל אם ניתני במשנה ניטל צ"ה לחוד ודאי ליכא למטעי דנחתכה למעלה דהרי צ"ה חסירים וכל מקום שנאמר בו ניטל הה"ד נברא חסר וכ"ש בנחתך למעלה מצ"ה וא"כ קשה ליתני ניטל צ"ה וממילא נשמע בנחתך למעלה משום דצ"ה חסירים וזה ברור ונכון ודוק ועיין מ"ש לקמן סעיף ד' ומזה מוכח ג"כ דרש"י סבירא לי' שאין להטריף שלא במקום צ"ה דאל"כ אכתי לא נדע בנחתך בין ארכובה דשם עדיין אין כאן צומת הגידים אלא ודאי לא ס"ל לרש"י כרא"ש וכמ"ש לעיל סק"א

ויש עוד ראיה להפוסקים כלישנא בתרא (נ"ל גם כאן נראה שט"ס ובמקום שנכתב לישנא בתרא צ"ל לישנא קמא וכן להיפוך) ממה שהקשו התוספות בריש א"ט מאי לא פריך מניטל צ"ה דהיא טריפה ג"כ ותירצו דה"ל בכלל בהמה שנחתכו רגלי' ע"ש, ובשלמא ללישנא בתרא דלמטה היינו סמוך לצ"ה ובמקום צ"ה חתוכת רגלים טריפה שפיר י"ל דה"ל בכלל בהמה שנחתכו רגלי' אבל אם נפרש כלישנא קמא אם כן למעלה מצ"ה כשר באמת ואפילו במקום צ"ה נמי כשר אי לא צ"ה אם כן איך אפשר דה"ל בכלל בהמה שנחתכו רגלי' הא שם חתוכת רגלים כשר במקום צ"ה עד ארכובה עליונה אלא ודאי הלכה כלישנא בתרא ובמקום צ"ה גם נחתכו רגלי' טריפה ושפיר יש לומר דהוי ליה בכלל בהמה שנחתכו רגלי' וא"כ משמע דסתמא דש"ס סבירא ליה כלישנא בתרא וא"ש

ובזה יש ליישב קושית מהרש"א בדף מ"ג שהתוס' הקשו לעולא דלא סבירא ליה לקותא היכא הוי ח"י טריפות ותירצו דניטל צ"ה חשיב חד ולהכי ה"ל בכלל בהמה שנחתכו רגלי' ובתר הכי הקשו למ"ד נקרע רוב החיצונה הוא בשר החופה בציר ליה מי"ח וכן לר' יוחנן ע"ש והקשה מהרש"א הא י"ל דריב"ח ור' יוחנן דלית להו דרכיש ס"ל ניטל צ"ה בחד וריב"ח ס"ל כרכיש וגם ניטל צ"ה וכן ר' יוחנן סבירא ליה דלא כריב"ח וס"ל ג"כ ניטל צ"ה ונדחק בדבר גם כ' דגליון הוא שתירץ כן והתוס' ימאנו בהך סברא דליפלגו אמוראי אי ניטל צ"ה ה"ל בכלל בהמה שנחתכו רגלי' ע"ש שהאריך ולפי מ"ש ניחא דודאי התוס' לא מסתבר להו דר' יוסי ב"ח ור' יוחנן יהיו סבורים ניטל צ"ה בחד דהא בגמרא לא פריך ליה מיני' ש"מ דזהו פשוט דהוי בכלל בהמה שנחתכו רגלי' מיהו הא ליתא רק אם נפרש ארכובה הנמכרת עם הראש שפיר י"ל דה"ל בכלל בהמה שנחתכו רגלי' דשם טריפה הבהמה אם נחתכה שם. ולהכי לא מקשינן מיני' דעיקר כלישנא בתרא לדידן גם לא מסתבר דריב"ח ור' יוחנן לא יהי' סבורין כן ויפרשו ארכובה שכנגדו בגמל ניכר ושפיר יש לומר דהוי ליה בכלל בהמה שנחתכו רגלי' אבל למ"ד ארכוב' שכנגדו בגמל ניכר א"כ אין לומר דה"ל בכלל בהמה שנחתכו רגלי' דאין הנושאים שוין דזהו באמת כשר בנחתכה ואפילו נחתכה למעלה מצ"ה כשר וכמ"ש מיהו הגמרא סבירא ליה עיקר כלישנא בתרא ולהכי לא פריך מניטל צ"ה דשפיר הוי בכלל בהמה שנחתכו רגלי' דשם נחתכו פוסל במקום צ"ה גם י"ל דסוף כל הרגל להפסק באין צ"ה קיימים ומסתמא גם ריב"ח ור' יוחנן ס"ל כן ומכ"ש לדעת רש"י דסבירא ליה דרב דאמר לקמן נשבר הרגל היינו בארכובה הנמכרת למעלה ושלחו מתם הלכתא כוותיה ולא מסתבר דריב"ח ור"י חולקין על זה אבל לעולא לשיטתי' דסבירא ליה ארכובה שכנגדו בגמל ניכר א"כ י"ל צ"ה בחד ול"ל דהוי ליה בכלל בהמה שנחתכו רגלי' דשם אין חתוכת רגלים פוסלת וכ"ש דא"ש דברי הגליון ולק"מ מה שקשה מהרש"א דלא מסתבר דאמוראי יחלקו בזה ולפמ"ש באמת י"ל דחד בחברי' מישך שייך ועולא לשיטתיה סבירא ליה כנגדו בגמל ניכר ויפה תירץ הגליון והדברים ברורים ודוק

ובלא"ה לא הבנתי עיקר ראית הפוסקים כעולא משום דלישנא קמא אתותב והא רב יהודה תירץ למעלה למעלה מארכובה ומן צ"ה אלא שלא קיבל תירוצו דלמעלה משמע מיד וכתבו התוספות דלעולא ניחא אף דלמטה בצ"ה טריפה מכל מקום כיון דמיתוקמא למעלה ולמטה מיד אף דזימנין טריפה בעצם אמצעי ומשמע ליה במשנה למעלה משמע מיד בסמוך ולמטה ג"כ בסמוך וא"כ לרב פפא דמתני למטה למטה מארכובה ומצ"ה ש"מ דלא סבירא ליה האי דיוקא למטה מיד ואין זה מוכרח וא"כ י"ל גם ללישנא קמא למעלה לא דוקא מיד בסמוך ומהיכא תיתי להקל כלישנא בתרא

ס"ב והוא דאיעכול ניבי' והב"ח כתב להחמיר כסברת התוס' בבכורות שכתב שם דף מ"ם על נשמטה ירכו פרשי' וכגון דלא איעכול ניבי' דאי איעכול ניבי' טריפה נמי הוי כדאמר בא"ט האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טריפה, וה"מ באיעכול ניביה, וקשה לפירושו