חידושי מהרא"ל על שחיטה וטריפות קטז

נמצא דרב דאמר וחוליא עמה מפרשינן ליה אחצי חוליא, וא"כ שמואל דלא אמר וחוליא עמה, משמע ודאי דבצלע לחודה טריפה לשמואל, וגם מדאמר בגמ' צלע בלא חוליא משמע בלי חוליא כלל דהא לעיל אקשינן בגמרא אהא דבעי למימר דרב אמר צלע בלא חוליא הא וחוליא עמה קתני, ומסיק דחצי חוליא קאמר, א"כ משמע דצלע בלי חוליא משמע בלי קצת חוליא וא"כ גם מה שנא' בגמרא בלי חוליא הכונה בלי קצת חוליא. והפר"ח כתב סיוע לדברי הרמב"ן והרשב"א דמפרשין דשמואל נמי בחצי חוליא מדאמר בגמ' התם צלע בלא חוליא אף דשם מיירי בחצי חוליא עמה ע"ש וזה סיוע שאין בה ממש דזהו באמת קושית הש"ס הא וחוליא עמה קתני, ומסיק דמיירי בחצי חוליא, וא"כ מוכח דגם בחצי חוליא שייך לומר וחוליא עמה, ואדרבה מוכח כדברי ה"ג דה"ל לרב למימר רבותא טפי נעקרה צלע בלי חוליא טריפה דכיון דאמר וחוליא עמה, איכא למטעי דאמר דוקא בכל החוליא כס"ד דגמרא, אלא ודאי אי הוי אמר בלא חוליא הוי משמע בלא חוליא כלל, וא"כ כיון דאמר בגמ' אדשמואל דאמר צלע בלא חוליא משמע בלא חוליא כלל, וגם לשון נעקרה מעיקרה משמע דצלע לחודה נעקרה מעיקרה, ואינו דומה למאי דמפרשינן דרב כהנא ורב אסי שאמרו נעקרה צלע מכאן וצלע מכאן וחוליא קיימת ע"ש בגמרא וכן פרש"י, וראיתי להרשב"א שכתב דרש"י סותר עצמו ממ"ש בריש א"ט דשם מפרש דשמואל עם חצי חוליא, וברש"י שלפנינו אין הכרח כלל, דרש"י כתב וז"ל נעקרה צלע, אע"ג דתנן במתני' נשתברו רוב צלעותי' דוקא נשתברו התם בעינן רובא אבל נעקרה צלע אחת מעיקרה עד חצי חולייתה כדמפרש לקמן טריפה עכ"ל. והבין הרשב"א דמ"ש עד חצי חולייתה כונתו דחצי חוליא נעקר עמה, וקשה לדבריו הא בנעקר חצי חוליא עמה, אפילו למאן דס"ל כר' יוחנן דנעקרה נמי ברוב, מ"מ בחצי חוליא עמה טריפה, וא"כ ל"ל לרש"י לחלק בין נשתברו לנעקרו הא אפילו בנעקרו כשר עד רוב, ועיקר החילוק הוא דבנעקרה החוליא נעקרה עמה, ואין לזה ענין לנשתברו, וכונת רש"י היא דלקמן אמרינן דרב דאמר נעקרה צלע וחוליא עמה היינו חצי חוליא, ואמרינן בגמרא אדרב כהנא דשאל לרב נעקרה צלע מכאן וצלע מכאן וחוליא קיימת דמיירי דנעקרה בוכנה ואסיתא ופריך היינו דרב ורב אמר חצי חוליא ש"מ דאסיתא היא חצי חוליא, והיינו דהצלעות תחובים באסיתא עד חצי חוליא ורש"י ס"ל הא דאמר שמואל מעיקרה היינו שהצלע נעקרה משורשה לאפוקי אם לא נעקר לגמרי, וכבר נתבאר שהצלע תחובה בחוליא עד חצי החוליא וזהו כונת רש"י ג"כ שנעקרה הצלע עד חצי חוליתה דשם הוא העיקר ושורש החוליא, אבל לא נעקרה החוליא כלל, ולדברי הרשב"א הל"ל עם חצי חולייתה, אלא ודאי דהחוליא קיימת והצלע נעקרה מעיקרה כן נ"ל ברור בדברי רש"י, וס"ל לבה"ג כמ"ש רשב"א בחידושיו, ובת"ה דף מ"ז דשב שמעתתא הלכתא נינהו גם קשיא לי' למה לא אקשינן מדרב שאמר ג"כ נעקרה צלע וחצי חוליא טריפה ולכן ס"ל דהלכה כשמואל

ומה שהביא הפר"ח ראיה לסתור מהא דאקשינן לרב דאמר בנעקרה צלע מכאן וצלע מכאן דהיא גיסטרא מבן זכאי ור' יוחנן דא"א דלא קיימא חד מינייהו זה כנגד זה וכ"כ התוספות דף נ"ב ד"ה נעקרה, ולכן פירשו דשמואל בחוליא עמה יש לומר דהא בלא"ה כתב הרמב"ן לדחות ראיות הרי"ף דפסק כר' יוחנן מהא דפריך מדרבי יוחנן דס"ל נעקרו ברוב וא"כ אי אפשר דלא קיימא חד מינייהו זה שלא כנגד זה ומזה הביא הרי"ף ראיה דהלכה כר' יוחנן דאל"כ דילמא ס"ל כבן זכאי ודחה הרמב"ן דכיון דלרבי יוחנן אע"ג דא"א דלא קיימא חד מינייהו זה כנגד זה ואם כן ממילא אפילו לבן זכאי מיירי אפילו בזה כנגד זה מ"מ אי לא הוי רובא מצד אחד כשרה וקשה לרב מכ"ע ובזה מדוקדק לשון הגמרא דאי כדברי הרי"ף למה הביא הגמרא דבן זכאי כלל לא הוי ליה לאקשוי אלא מדרבי יוחנן דהלכתא כוותי' אלא ודאי לכ"ע אקשי ליה וגם מבן זכאי מוכח כן דאע"ג דמטריף ברוב צד אחד מ"מ אפילו קיימא זה כנגד זה מ"מ לא הוי טריפה ואיך יאמר רב דהוא גיסטרא והוי נבילה ולשיטת ה"ג י"ל דלא מסתבר לגמרא להרחיק הפלוגתא דלר' יוחנן אפי' טריפה לא הוי ורב אמר בפשיטות דהוי נבילה מחיים וא"א לה לחיות כלל עד שתמה על רב כהנא ורב אסי דלא יפול בזה שום ספק שהיא נבילה ובן זכאי ורבי יוחנן ס"ל דכשרה לגמרי זה לא ס"ל להגמרא וא"כ אין מכל זה הראיות לסתור דברי ה"ג דיש לומר דס"ל כפרש"י ושב שמעתתא הלכתא נינהו אלא שאני תמה על הרשב"א במה שכתב בפשיטות דשב הלכתא נינהו דהא דרב מתנא דבוקא דאטמא דשף מדוכתי' ג"כ בשב שמעתתא אע"ג דלא קיי"ל כרב מתנא דרב מתנא מיירי אפילו בלא איעכול ניבי' כמ"ש רשב"א גופי' בחידושיו דף נ"ד וכמו כן דר' עוירא דניקב הטחול טריפה ובדף נ"ה ע"ב מבואר דלית הלכתא כר' עוירא ועכצ"ל כיון דקיי"ל כרב מתנא באיעכול ניבי' וכר' עוירא בסומכי' שפיר שייך לאתנוי בשב שמעתתא א"כ גם בזה י"ל אע"ג דשמואל מיירי בצלע בלא חוליא מ"מ כיון דקיי"ל כוותי' בצלע שנעקרה וחצי חוליא עמה שפיר שייך להביאו בשמעתתא ומאי תמה על רש"י דמפרש דשמואל מיירי בלא חוליא כלל דלעיל הובא בהני ז' שמעתתא דהלכות פסוקות נינהו דליתא דגם רב מתנא ורב עוירא אינן הלכות פסוקות וצ"ע וא"כ לפ"ז כיון דאין ראי' ממה שהובא דשמואל בז' שמעתתא אפילו אי מפרשינן כפרש"י דשמואל מיירי בלי חוליא כלל מ"מ י"ל כיון דרב ור"י ובן זכאי פליגי אשמואל פשיטא דלא קיי"ל כוותיה וא"כ פשיטא דלא קיי"ל כוותי' במקום הפסד וכמ"ש הש"ך שוב ראיתי רשב"א הרגיש בהא דרב מתנא ומ"מ דר"ע ודאי אינה הלכ' ויש ליישב

והנה התוס' בריש א"ט הקשו לר"י דס"ל דבין נעקרו ובין נשתברו ברוב ב' צדדים א"כ חסר חד מי"ח טריפות דנעקרו ונשתברו בתרווייהו בעינן רוב ב' צדדים ונדחקו בדבר ויש לתמוה עליהם דאף דשם ס"ל כפרש"י דצלע בלא חוליא אמר שמואל מ"מ הא מבואר בדף נ"ב דרב ס"ל בצלע וחצי חוליא דטריפה אף דרב אתי נמי כר' יוחנן דהא אקשינן מדרבי יוחנן לרב ומסיק דר' יוחנן מיירי בבוכנא בלא אסיתא ובבוכנא באסיתא מודה ר' יוחנן דטריפה וא"כ שפיר איכא נעקרה צלע וחצי חוליא דבזה מודה רבי יוחנן דטריפה ושפיר ה"ל י"ח טריפות דבהא כ"ע מודו וגם אנן קיי"ל כר' יוחנן ואפ"ה קיי"ל כרב בנעקרה צלע וחצי חוליא טריפה ולית ננר דיפרקונה ובהכי מיושב נמי מה שהקשו התוס' שם אעולא דלא ס"ל דרכיש וא"כ בצר לן מי"ח טריפות ולפמ"ש ניחא דעולא לשיטתי' דס"ל כבן זכאי דנעקרו ברוב צד א' וא"כ נשתברו ונעקרו תרי מילי נינהו דאין השיעורין שוין דנשתברו הוא ברוב שני צדדים ונעקרו ברוב צד א' וגם יש נעקר צלע וחצי חוליא דבזה טריפה לכ"ע ושפיר ה"ל ח"י טריפות בלי לקותא ובזה יש ליישב ג"כ מה שהקשו התוספות עוד שם כיוצא בזו והדברים ברורים ודוק

שוב הראו לי שמהר"מ לובלין הקשה ג"כ על התוס' כמ"ש ותרוצו אינו נראה כלל דמ"ש דנכלל בכלל חסרון חוליא אין נראה דחצי חוליא בשלהי כפלי אינו טריפה ועיקר הטעם מכח חסרון צלע בצירוף חצי חוליא ומה ענין זה לנעקר צלע וחצי חוליא

(ג) שם נעקר צלע מהצלעות גדולות כו' זהו דעת הרשב"א דס"ל דאף בנעקרה צלע וחצי חוליא עמה אינה טריפה רק בצלעות גדולות, ומהרש"ל ושאר אחרונים מטריפים בזה והפר"ח כתב דכי היכא דלפי' ה"ג ורש"י דמפרשי מימרא דשמואל דנעקרה צלע בלא חוליא ע"כ אינו אלא בצלע גדול דהא אפילו מאן דבעי נעקרו ברוב שני צדדים צריך להיות צלעות גדולות ההד"נ לדידן דמפרשין מימרא דשמוא' בחצי חוליא עמה נמי מיירי בצלעות גדולות ואין דבריו מוכרחים דגם לשיטת רש"י וה"ג ודאי שמואל מיירי בצלעות גדולות אבל רב דאמר בנעקרה צלע וחצי חוליא עמה יש לומר דמיירי אפילו בצלעות קטנות וגם לשיטת רשב"א ע"כ הא דאמרינן נעקרו ברוב ב' צדדים מיירי בצלעות גדולות ואפ"ה מפרשינן דרב בצלעות קטנות וההד"נ אי שמואל מיירי נמי בצלעות גדולות אבל יש ראיה ברורה לרשב"א משיטת רש"י וה"ג דמפרשין דשמואל צלע בלי חוליא כלל ואף אי נימא דרב מיירי אפילו בצלעות קטנות אם כן יש לומר דשמואל נמי סבירא ליה דרב אף דשמואל מיירי בצלעות גדולות היינו משום דשמואל מיירי בצלע בלא אסיתא ובהא ודאי צריך גדולות אבל בנעקר חצי חוליא עמה טריפה אפילו בקטנות ואדרבא שמואל מחמיר טפי מרב דמשמע בגמרא דרב ס"ל כר' יוחנן דנעקרו ברוב ב' צדדים ושמואל מטריף אפילו באחת ואם כן קשה בריש א"ט דחשיב שבעה שמעתא ובתוכם דשמואל ואם איתא דבחצי חוליא עם הצלע אפילו בקטנות טריפה ושמואל ע"כ מיירי בגדולות וא"כ תמני שמעתא הם דיש עוד נעקרה צלע קטנה וחצי חוליא עמה, ובגדולה לא בעינן חצי חוליא כדשמואל אלא ודאי בקטנות אפילו בחצי חוליא עמה כשרה וא"כ ליכא רק שב שמעתא דכיון דכבר חשב דשמואל דאפילו צלע בלי אסיתא טריפה ובחצי חוליא עמה היא כ"ש וליכא למחשבי' כלל וכן נראה מדברי התוס' שכתבתי לעיל בסמוך