השגות הראב"ד מכות ג.

כתב הרב אלפס זל ירושלמי כתב כל נכסיו לג בני אדם כו עד ומנין אפילו ק תל עדים:כתב הראבד זל איכא מאן דדחי להאי ירושלמי מההיא מלתא דמס גיטין דאמר רבא עצמו קנה נכסים לא קנה אלמא כיון דתרי גופי נינהו עצמו ונכסים פלגינן דבורא והכא נמי פלגינן דבורא. ואיכא דמוקים ליה משום דמה ליה כמזוייף מתוכו. נפקא מינה דאי הוי עדות על פה עדותן קיימת דלאו כטעמיה דר אלעזר:

כתב הרב אלפסי זל אילעא וטוביה קריביה כו עד לאו בתר ערבא אזלי:כתב הראבד זל אסתברא לי דהכי הוה עובדא דההוא ערבא מודה בערבותיה אלא דהוה פטר נפשיה בטענתא דלוה דהוה טעין פרעתי. ואתו אינהו ואסהידו דלא פרע והוה סבר רב פפא למימר מחייב לוה אפומייהו ומחייב ערב באודיתא דנפשיה דאינהו לא אסהידו עליה מידי ואמר ליה רב הונא כיון דאי לית ליה ללוה בתר ערבא אזל אשתכח דאפומייהו מחייב. אבל אי כפר ערבא בערבותיה ולוה בהלואתיה ואסהידו אינהו דיזיף והוא ערב מהימני על לוה ולא מהימני על ערב דהא ודאי תרתי עדיות נינהו וליכא הכא פליגת דבור כלל: