השגות הראב"ד בבא קמא מג.

ואנן לא סבירא לן הכי דכי מעיינת בה בשמעתא לא סלקא אליבא דהאי סברא כל עיקר וכו': כתב הראב"ד ז"ל ואנן מתחזי לן דסברא דקמאי סברא מעליא היא דהיכא דאנסוהו להביא ממון חבירו והביאו פטור. והנך פירכי כולהו דכתב הרב לאו פירכי נינהו כדכתבי' בסוף שמעתא ול"ש אנסוהו אונס נפשות ול"ש אנסוהו אונס יסורין. ולא שכבר אנסוהו אלא אפי' הפחידוהו לאנסו בכך ויש כח בידם לעשות והם למודים לעשות כך והלך והביא מפני פחדם פטור אבל אם הפחידוהו להזיקו בממונו אם לא יביא להם ממון חבירו והלך והביאו כה"ג ודאי מציל ממונו בממון חבירו הוא וחייב. ואם הראה פטור דגרמא בעלמא הוא וגרמא במקום אונס פטור דכה"ג לאו מסור הוא: