הרחב דבר על ויקרא כד

והא דמגדף ה׳ הוא בכרת לאו מהאי קרא דונשא חטאו הוא דנ״ל אלא מדכתיב בפ׳ שלח את ה׳ הוא מגדף ונכרתה ולכ״מ מיירי במברך ה׳ ג״כ וכלשון המשנה בכריתות וחכ״א אף המגדף ולא כפרש״י דה״ק אף המגדף דידך כו׳ וזה דוחק. וכן בסנהדרין פ׳ ד״מ המגדף אינו חייב כו׳ והר״ן פי׳ בדוחק אבל פי׳ הרמב״ם ברור. דלכ״ע מגדף היינו מברך ה׳ אפי׳ לרבנן דר״ע. והא דפליגי ר״ע ורבנן אי מברך חייב קרבן לא דפליגי אי כתיב כרת במקום קרבן או לא כדמשמע מסוגיא דשם ובסנהדרין דס״ג א׳ אלא פליגי אי עקימת שפתיו הוי מעשה או לא וה״ה דפליגי בבעל אוב. וכדאי׳ בסנהדרין דס״ה א׳ ובס׳ במדבר פ׳ שלח ביארנו עוד: