הרחב דבר על בראשית כה

והנה זה מועיל לפי שיטת הרמב״ן ז״ל בהא דאיתא בבבא מציעא דף ס״ו. דמוכר פירות שלא בא לעולם דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה. דהטעם הוא משום דכ״ז שאינו חוזר ה״ז מכירה א״כ במה שנשבע שלא יחזור ממילא ה״ז מכור. אבל לשיטת התוס׳ שם הא דלא מפקינן מיניה הוא משום מחילה אבל א״א למכור כלל. וצ״ל דהא שהועיל כאן המכירה הוא כמש״כ הריב״ש בתשובה דלפני מ״ת לא היה נוהג זה הדין דא״א למכור דבר שלא בא לעולם וא״כ שבועה זו הוא משום מעלת הכבוד ונכלל בזה קדושת הקרבה. דזה לא נמכר בקנין דמים כ״א בשבועה שלא יערער לעולם: