הרחב דבר על דברים כה

ומש״ה תניא ר״פ מ״ח ובלבד שיודעין להקרות כעין דיינים. פי׳ דוקא שיהיה מקרין אפילו החולץ יכול לומר בעצמו מצוה שיהיו מקרין. ובזה מיושב הא דתניא זה הפרט יותר משאר דיני חליצה והתוס׳ נתקשו בזה ע״ש. אבל במש״כ ברור הטעם דשארי דינים אם החולץ יודע בעצמו א״צ הדיין לדעת משא״כ קריאה: