חנה אריאל ויקרא צ

שיר השירים

מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון. הנה ג' בחי' אלו יש בכללות נש"י שנק' כנס"י למעלה קודם המשכת נש"י בבחי' פרצוף והתחלקות מדרי' דראשיכם שבטיכם וגו' מחוטב עציך גו'. שהן יו"ד מדרי'. וג' הנ"ל היא בכלל בכללות נש"י. וכמו ששאלו לרה"ג מאחר שהן ע"ס כו' מאין נמשכים להיות י"ג מדה"ר. והשיב שיש עוד ג' ראשונים שהם כוללים לכל הי"ס קודם בואם בבחי' פרצוף בהתחלקות ע"ס (שהוא בחי' מל' דאצי' היורדת בבריאה). ולהבין זה הנה הג' בחי' אלו נק' רשימה חציבה חקיקה ועשי' הוא בחי' פרצוף הנ"ל בהתחלקות לעשר ובכלל הן ד' עולמות אבי"ע (ולמעלה הוא ד' בחי' א"ק ועתיק ואו"א. וז"א שנק' אדם דעשי' לגבי מדרי' ע"ק כערך עשי' הגשמי' לגבי עולם האצי' כך נק' אצי' לגבי עצמות המאציל כ"ש וק"ו לעשי' נחשבת). א"א להיות עולם העשי' הגשמי' בהתחלקות פרטים ליו"ד ויו"ד ליו"ד כ"א בהקדם לה הג' מדרי' הנ"ל הכוללים. ומובן זה ממשל גשמי מאומן שחוצב אבן מהר לעשות כלי לערות לתוכה שמן שקודם חציבתה הוא מהות א' עם ההר ולא שיש מהות כלי כלל רק כשרושם גבול גודל האבן איך לחצוב לפי ערך השמן שיש לו יש להשמן הנ"ל דביקות וחיבור במהות האבן עצמו אבל לא נתקבל עדיין באבן כי אין לו בית קיבול ואח"כ חקק ומלא שמן נמצא נתמלא האבן מאותו השמן ואח"כ חוצב אותה מן ההר. וחציבה זאת עשה הכנה שיוכל האדם להסיעה ממקומה אך אין לו עדיין במה לאחוז אופה כי היא מחוסרת שפי' ותיקון לחלוק אותה עד שיתקן אותה והוא גמר מלאכה ואז אדם נושא אותה ונמצא שא"א לאדם זולתה להסיעה ממקומה ולנושאה בפו"מ כ"א בהקדם הג' אלו רח"ח. וכמ"כ בגילוי השכל כמו מרב לתלמיד א"א שיתגלה לזולתו כ"א בהקדם הג' אלו. כי הנה לעצם השכל של כאו"א יש אותיות מיוחדים (וראי' שבהתגלות השכל בכתיבה שבפשט א' השוה ימצא לזה אותיות אלו. ולזה אחרים כמו רש"י ור"ן). וענין אותיות אלו אינם כלים לאור השכל רק ענינם כאשר יבוא השכל לידי גילוי אזי יתגלו באופן ובאותיות אלו וא"כ בהכרח שלעצם השכל כמו שהוא טרם בואו בהבחנה מורגשת יש לו ג"כ אותיות שעצם השכל דבוק בהן רק בבחי' דביקות בלבד ואינם ממולאים מהשכל בבחי' התקבלות וע"כ אינם מורגשים אף לעצמו (והוא הנק' רשימה). אך כשחושב אותם במורגש נתמלא אותיותי' מאור השכל ומרגיש אותם לעצמו (ונק' חקיקה). אך א"א שבאותי' אלו יתגלה לזולתו כי התלמיד קטן מהכיל אותי' הרב ע"כ ילביש הרב שכלו באותיות אחרים שיוכל המקבל לקבל לפי ערכו. אך עדיין הוא בעצמותו (והוא הנק' חציבה) רק שעשה הכנה שיוכל לקבל ואח"כ ישפיע לזולתו בהתחלקות כל פרט ופרט ויקבל אותה כך כל בחי' אצי' היינו כמו רשימה ממש שכלים דאצי' חסד וגבורה כו' אינם כלים ממש להגביל האור שבתוכם כי אינם ממולאים מהאורות מחמת שאינם כלים גמורים וענין הכלים אינם מגבילים להאור בבחי' חסד ממש שכלים דאצי' חד בהון עם אוא"ס רק הגבלתם הוא עד"ז רק בערך מקור היינו שבירידתם למטה בעולם העשי' יהי' חסדים וכן במדת הגבו' אבל באצי' גופא לאו מאמ"כ. ועולם הבריאה הוא מילוי האורות בכלים (והיא הנק' חקיקה). אך עדיין הוא בעצמותו ואין מזה שום התגלות עדיין לזולתו בבחי' פירוד ועולם היצי' פי' יצי' לשון צורה שהוא צורת עולם העשי' המודד אופן התהוותו וביטולו מקבלת עומ"ש (וכן למעלה עוד מזה כלים דאד"ק נק' בשם כלים דקים וכתר הוא כלי לאא"ס ששורה בו ואו"א הם המודדים לבחי' ז"א דאצי' כי השכל הוא המודד באיזה אופן ישפיע לזולתו שיוכל לקבל וז"א דאצי' לעשי' נחשבת) וג' בחי' אלו ישנן בכללות נש"י בכל נשמה בפרט ונק' בחי' מעין ובאר ונוזלים. וזהו מעין גנים ב' גנים געה"ת מל' אצי' וגן עדן העליון בחי' בינה. כי ההפרש בין אלו הגנים הוא שבגן עדן התחתון משיגים אלקות מחמת ההיכלות ואינם מרגישים רק ההיכלות וההשגה (אין דערינין