חנה אריאל ויקרא לט

אור חיותם האמיתי בתוקף הגילוי. לזאת המה יותר בבחי' אין. וכל שישתלשל למטה ולא יתגלה חיותם האמיתי נראים ליש. ונמצא המובן מזה שיש ג' בחי'. א' כמו שהוא קמי' שמציאותו העצמי הוא הנותן להם מציאות בבחי' עצמיי' אף שמציאותם אינם בחי' מציאותו וכנ"ל וד"ל. וזהו כמו קודם שברא העולם שהי' הוא ושמו לבדו. ב' כמו שהם בבחי' אין היינו שמקבלים גילוי אור עצמותו שיהוום ליש ודבר (והיינו הארת הקו הנק' בשם אורות). והג' בחי' התהוותם ליש ודבר (שזהו בחי' הכלים). והנה קודם אברהם אבינו ע"ה לא הי' נגלה למטה רק בחי' האורות. ולזה הי' עיקר עבודת הצדיקים שלפני אברהם רק בבחי' הביטול והתכללות עולמות תחתונים בלמעלה עד עולם האצי' ששם הם מתאחדים בבחי' חיוהי. היינו האורות. שיקובל גילוי אא"ס העצמי. אבל באברהם אבינו ע"ה וזרעו אחריו עיקר העבודה להמשיך למטה דוקא היינו גילוי בחי' שמו העצמי היינו כמו שהמה בבחי' מציאות מצד עצמותו וד"ל. שאין הפרש בין מעלה ומטה כלל ולמטה כמו למעלה וד"ל. והכל מטעם הנ"ל דעד אאע"ה הי' תולדות הנשמות מצד החפץ חסד דויפח באפיו נ"ח בבחי' דכורא ולזה ויהי האדם לנפש חי' בחי' נקבה וכנ"ל. ובאברהם הי' הכריתות ברית מצד אתעדל"ת שהוא בחי' אשה מזרעת וכמ' במ"א. ולזה תולדות הנשמות בבחי' דכר. וזהו ענין הכריתות ברית שאע"פ שחטא ישראל הוא מצד התייחדות בחי' עצם אור אלקי שלא ישתנה כלל כידוע וד"ל. משא"כ קודם אברהם אף שיצאו מאדה"ר שהי' מקור כולם נעשו או"ה וד"ל. וגם עתה כשיש בחי' נשמה בכאו"א מישראל בבחי' דו"נ כידוע ג"כ יש הפרש בבחי' יחוד דו"נ שבנשמה גופא. עד שההולדה מזה בגוף תלוי באופן ההזרעה אם איש מזריע כו' יולדת בחי' דכר ואם אשה כו'

ויובן בזה מה שבפ' ציצית הוזכר ב' פעמים זכירת המצות. וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' וגו'. למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים כו'. גם להבין מארז"ל ע"פ וראיתם וזכרתם ראי' מביא לידי זכירה כו' גם ב"פ אני ה' אלקיכם כו' ולהבין כ"ז. י"ל פסוקים שבתוכחה (שידוע ומבואר במ"א שהקללות שבתוכחה המה באמת ברכות. רק שהמה בדרך בחי' או"מ ולמטה הם בחי' דין. וכידוע דשרש המקיפים מבחי' הגבורות כו'). ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד. והענין הוא מה שאנ"ר בכל אדם מישראל אפי' נשים וע"ה יש כמו הטבעה בנפשו לעשות מצות ולא לעבור נגד רצון ה' אף שאין לו ידיעה כלל בהבנה ודעת איך שהוא עיקרא ושרשא ומכה"כ ואין זולתו. והיינו מצד בחי' הנשמה שבבחי' נוק' והיינו דל"ל מג"כ להאיר בתוך הגוף בבחי' מוחין רק שבטבעה היא טפל ובטל לגבי אור ה' ונמשכת אליו מצד שרשה. משא"כ כאשר יאיר אור הנשמה בתוקף עוז במוחין ומדות זהו מצד בחי' דכר שבנשמה וכידוע וזהו שכאשר ישראל אין עושין רש"מ מצד בחי' הגלות אזי יהיו רק בבחי' נשים נוק'. וזהו ואפו עשר נשים לחמכם שהוא בחי' תו"מ. כי התו"מ שמצד בחי' נוק' דנשמה הם ג"כ בבחי' נוק' היינו שהחיות שמתו"מ שעושין אשר חי מהם אינו בשלימות. אלא שכיון שהמה כלים לרצה"ע ממילא יומשך חיות מה בהעלם לנשמה שיוחזק אורה. אבל לא שהמשיך והמציא גילוי אור מקיף וכנ"ל. ולזה צריכים לאפות בתנור א' שהוא בהתבוננות דאחד. דהיינו כמו שהוא קמי' דגם חשך לא יחשיך. ובאמת קמי' אא"ס ממלא את כל העולם גם עתה וכידוע. אבל שיובא ויומשך גילוי אא"ס למטה ג"כ כמו שנראים למטה זה לא יובא מהתו"מ שבבחי' נוק' שהמה רק כלים בבחי' הביטול לאור רצה"ע וכנ"ל. משא"כ כאשר מאיר בבחי' דכר שבנשמה אזי המצות שעושין הוא המשכת גילוי אוא"ס למטה דוקא. עד שלא יתכן בחי' אה' והתלהבות לבטל ולצאת מגדרה. אדרבה בבחי' שוב לדבקה בו למטה בבחי' המצות שזהו גילוי למטה כמו למעלה וד"ל. ומעתה יובן פי' פ' ציצית