חנה אריאל ויקרא יא

עשאוני כנ"ל, הנה באמת אפי' מי שאינו במדרי' השגה והבנה בהרחבת הטו"ד בסוד ה' וגם אינו בטבע תולדתו מאותן שנאמר בהם בראת צדיקים. אעפי"כ יכולים לבוא למדרי' ובחי' קיום המצות או אפי' לבחי' העשי' למעלה הנ"ל. והוא ע"י מדת האמונה בה' ובמשה וב"ד שהוא התקשרות באמונת חכמים לחכמי הדור שנחשבים כולם לבחי' משה וב"ד כידוע. וז"ש וידבר ה' אל משה ואל אהרן (הוא ובית דינו). בארץ מצרים (ר"ל שבמצרים לא הי' שום בנין לב' הפרצופים). שרק בזכות האמונה לבד שהיתה להם במצרים. החדש הזה לכם הוא חדש ניסן גלגלתא דנוק' כנ"ל וכמ"ש בסה"ק ובמ"ח. זהו ראש חדשים פי' לענין בחי' ומדרי' החדשים מצד עצמן הוא ראש וגלגלתא. ראשון הוא לכם לחדשי השנה. פי' לאותה הבחי' שהחדשים נחשבים ע"ש השנה ומקבלים ממנו הוא בחי' ראשון ונחשב רק ככל א' מהם אלא שהוא ראשון משא"כ למדרי' החדשים עצמן הוא ראש להם מקור ומשפיע. דהנה יש בר"ח ב' עילוים. א' חדתותי דסיהרא לקבל אור השמש. וי"ב חדשים נגד י"ב צירופי הוי' דז"א שהנוק' מקבלת בכל חדש בחי' צירוף א' מהם ב' מ"ש השער הפנימי הפונה קדים (לקדמונו ש"ע אד"ק המאציל ב"ה) סגור יהי' ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח. וידוע בכתבים שזהו מה שבשבת בא תוס' או"ח מהמאציל ב"ה לז"א ובר"ח יבוא כזאת לנוק'. ובבחי' קדמונו ש"ע (שהוא הפונה קדים כנ"ל) מחשבתן של ישראל קדמה לכל ובמי נמלך בנשמותיהן ש"צ וכמ"ש במק"א. ופי' נמלך כלומר סידר ממלכתו. ומן השרש הזה נמצא הכח לישראל לעשות המצות ע"ד כאלו עשאוני הנ"ל. וזהו ד"כ ענין פ' העיקרי דוקא. ולפי שבתחלה לא נאצל רק נקודת הכתר וט' אחרונות באים בתוס' לבנין נקודת הכתר הנ"ל. לכן אומר החדש הזה ניסן גלגלתא כנ"ל. לכם ראש חדשים המקור ושרש להם כאמור. ואמר עוד שלענין חדשי השנה דהיינו בקבלת אור השמש דז"א שזהו ד"כ ענין מפרצו' הארה. אינו נחשב רק ראשון בחשבון ובמעלה ולא בבחי' מקור ושרש לשאר החדשים. לפי שכל האור הזה הוא רק מה שמאיר ובא מן השמש. וכמ"ש זכו ישראל להקביל פני אביהם שבשמים. אביהם דוקא. ומארז"ל בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל הוא במה שהן עתידין להתחדש כמותה. היינו בחי' ראש חדשים הנ"ל

ומעתה נבוא לביאור ענין דויקרא אל משה וכו'. דהנה ידוע דמשה בעלה דמטרוניתא פי' שהוא הי' המנהיג את ישראל בפ' ההארה דדור המדבר בכל עת ועונה לפ"ע מצבן ומדריגתן. וז"ש בזוהר דמדבר לה כרעותי'. וע"ז אמר הכתוב ולא יכול משה לבוא אל אוה"מ וגו'. כי משה הי' עניו מכל וחשב שאינו שליח (אלא) להנהיג את ישראל בהנהגה הפרטית. אבל בשעת הקמת המשכן שכן עליו הענן וכבוד ה' בבחי' הכללות דוקא כמו שמפרש הכתוב אח"כ. ובהעלות הענן יסעו בנ"י ואם לא יעלה וגו'. פי' שזה ששכן עליו הענן בשעת ההקמה הוא הכולל את הפרטים הנמשכים מזה לפי העת והזמן. וכן כי ענן ה' יומם ובלילה אש היינו פרטי השינויים בהנהגה. חשב משה רע"ה שעכשיו אין לו עסק לבוא אל אוה"מ (ותירוץ זה מרומז בזוה"ק פ' פקודי עפ"י משל דאתתא כד מתקנא גרמה במאנא הא לאו אורחא דבעלה למיעל לתמן). וע"ז אמר ויקרא אל משה וכמ"ש בזוהר ר"פ ויקרא שע"י וכבוד ה' מלא את המשכן בא הצירוף על ידי המלאכים "אוקיר (אנוש מפז) רק שהצירוף (נראה) אל משה ויקרא שאין אומרים שבחו ש"א בפניו. פי' שמעלת מרע"ה יקרה מאד ואינה בערך השינויים של ההנהגה וכמשל המשנה הנ"ל. וגם באוה"מ שהוא הלבוש דפ' הארה לגבי בנ"י שיהנו לאורה גם שם נגלה למשה בחי' ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך הנ"ל. וזהו שמצירוף "אוקיר נגלה לו בפניו עכ"פ ויקרא שלא ימנע מלבוא אל אוה"מ (דלגבי מעלתו הוא ענין אחר לגמרי מתיקון מאנהא וכמובן ממשל המשנה הנ"ל). ומה שקרא אותו לבוא דוקא הוא