חנה אריאל ויקרא קב

ג"כ ענין הנוק' כנ"ל ור"ל). ונמצא שבחי' האלקות דע"ס. עצמן דאצי' אינו נגלה כלל וכלל בעולמות. וא"כ הרי עיקר המלוכה הוא רק בבחי' מעלה הנ"ל, שהוא מדרי' האצי' עצמה דוקא. ולא בבחי' התפשטות והתגלות בבי"ע. כ"א דרך הפרסות שבין כל עולם ועולם. אבל מלכותו ית' עצמו הוא רק למעלה באצי' דאוחו"ג חד. ולכן בחי' הכלים ואחוריי'. דמלכותו ית' הוא בחי' אלקות ואצילות שלמעלה הרבה ממדרי' כח הפועל בנפעל דעולמות. ומלכותו ית' בבי"ע. הוא רק מה שמאיר ובא ממילא בבחי' אחוריי' דרך הפרסות כנ"ל. וע"ז אמרו בגמ' אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם בבי"ע דהיינו החזרת פב"פ למעלה שמדת המל' מקבלת פנימיותו ית' בבחי' פתח עינים הנ"ל. ועי"ז ממילא ומאליו מתחזק כח הנר"נ בגופים על צד השלימות יותר (וזהו שאחורי' למטה ופני' למעלה. וגם הוא פונה פניו למטה להאיר בנוק' בחי' פנימי' ומהו"ע דוקא. ולא שרשי העולמות בלבד שהוא שרש הכח דנר"נ הנ"ל אלא בחי' פנימי' דהמגביהי לשבת דוקא בחר לו למלוך על עם נברא ונוצר ונעשה וכו'). וקיצור הדברים הוא שבבחי' אב"א עיקר המלוכה למעלה בבחי' אחד לעילא הנ"ל (ואף דקוב"ה יתיב על כורסיי' והיינו כנ"ל בחי' כלל הצריך לפרט להאיר בבי"ע אין ההארה רק במדתו של יצחק בחי' אש וגבורה להעלות למעלה לבחי' אחד לעילא הנ"ל וכנ"ל שכל זמן שאינו בבחי' בנין הנוק' ה"ז רק ענין ובחי' כלות הנפש לבד. שהוא בחי' עליית עבודת נשמות ומלאכים למעלה לבחי' אצילות וכו'). והיינו בחי' שמאל דוחה דיצחק. אבל ע"י בחי' ימין מקרבת דאברהם נעשה בחי' עיקר שכינה בתחתונים. וקוב"ה יתיב על כורסיי' לבוא לבחי' הפרט דעולמות בי"ע דוקא ע"י תומ"צ. ועפ"י האמור דמדתו של יצחק הוא להיות עיקר ושרש בחי' המלוכה למעלה. ומדתו של אברהם הוא בחי' הנדיבות להיות פנימי' ועיקר המלוכה למטה דוקא. יובן שלכן כשאמר הקב"ה לאברהם בניך חטאו ונתנו מכחם לקליפות שעי"ז יש להם תביעה על בחי' הקדושה השרוי' בישראל בבחי' הנדיבות הנ"ל, לכן אמר ימחו על קדושת שמך. ר"ל שהחיצוני' של ישראל יקבל המחי' וההעדר. בכדי לקדש את שמו ית' השוכן אתם בתוך טומאותם: וכ"ז דוקא כשהמלוכה באה בבחי' נדיבות למטה. אז ע"י חטאים ועונות דלמטה יש תביעת יניקה לחיצונים אבל כשהמלוכה היא בבחי' מעלה הנ"ל דוקא אזי אין תופס מקום כ"כ החטאים ועונות דלמטה. ובזה יובן ג"כ מה שאמר יצחק בני ולא בניך ולא אמר כן אברהם. כי בבחי' אברהם שהמלוכה היא למטה אין זה רק ע"י אברהם עצמו דוקא ולכן לא נק' רק בני אברהם אבל בבחי' יצחק שהגם דקוב"ה יתיב על כורסיי' אעפ"כ אין המלוכה אלא למעלה דוקא ע"כ בני ולא בניך דוקא שפיר קאמר בתמיהה וד"ל

ומ"ש פתחו ואמרו כי אתה אבינו וכו'. ומחוי להו יצחק קוב"ה בעינייהו. יובן בהקדים לבאר שהגם שנת"ל בענין רזא דמהימנותא שהסוד דאלה שהן ימים דע"ס דז"א דקיימא לשאלא ולאתבא כנ"ל אין אדם יכול. לעמוד עליו כ"א ע"י בחי' האמונה פתח עינים הנ"ל. והיינו נמי אתעבידת ברזא דאחד כנ"ל. הנה יש עוד דרך ישר להגיע לרזא דמהימנותא אע"ג דלא אתעבידת עדיין לתתא וכו' דהיינו כשאינו משיג זכות האמונה פשוטה דפתח עינים הנ"ל אעפ"כ יוכל להגיע לשני המדרי' ביחד. דהיינו האמונה והרזא הנ"ל ע"י תשובה מעומקא דלבא במס"נ ממש והוא ענין כלות הנפש הנז"ל שהוא למעלה עליית המל' מבי"ע לאצילות בבחי' נקודה תחת היסוד. והטעם הוא דבאמת של המדרי'. דהיינו אתעבידת ברזא דא' ונקודה תחת היסוד. שניהם הן בחי' עליות המל'