חנה אריאל שמות שיא

כעין ואפו לחמכם בתנור אחד הנז"ל וזאת דוקא תהי' תרומה שלימה למלאכת המשכן ושיבא אח"כ הקודש דשבת על ידו. וכאשר אמר להם משה כן מיד ויבואו האנשים על הנשים. היינו בחי' חום התנור אחד שהוא ענין ההתלהבות מההתבוננות שהוא בחי' דכורא על הנשים בחי' נוק' הנז"ל לאפות הלחם שיהי' לחיות באברים כלחם אפוי ולא בלתי אפוי שאינו לחיות כנ"ל. וענין ההתלהבות מהתבוננות נק' בשם זהב וכמ"ש בתניא בענין הזהב על הכסף ועז"א כל נדיב לב כלומר כל מי שמתפעל בבחי' ההתלהבות בלבו מקום משכן המדות של אדם אה' ויראה וכו' הביאו חח ונזם כל כלי זהב. פי' שהם הביאו לעשות שלימות התרומה בבחי' הכלים דהיינו התפעלות המדות והוא בחי' האנשים שבאו על הנשים. ואמר הכתוב שעוד בא ענין עליון מזה על הנשים דהיינו וכל איש אשר הניף תנופת זהב לה' בלא בחי' כלי דהיינו ענין התפעלות אלקות הידוע למשכילים שאינה באה לא בבחי' אהבה או יראה וכו' אלא התפעלות עצמיית. וקאי וכל איש על מ"ש בתחלת ויבואו ומפרש תחלה שבאו האנשים דהיינו כל נדיב לב שהביאו כלי זהב וכל איש אשר הניף וכו' גם הוא בא בכלל ויבואו הנ"ל, וכ"ז הוא לשלימות מלאכת המשכן. ועל ידי זה שתעשה מלאכה זו בששת ימים יהי' לכם ביום השבת קודש דנשמה יתירה כאמור

פרשה פקודי

אלה פקודי המשכן משכן הערוה אשר פוקד ע"פ משה עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן וגו' ובצלאל וכו' עשה את כל אשר צוה ה' את משה. ואתר אהליאב וכו' חרש וחושב ורוקם וגו'. הדקדוקים כפל לשון המשכן משכן. וגם שבשום מקום לא נק' משכן העדות רק בכאן. ולהלן היא אומר משכן אוה"מ או משכן סתם ולא משכן העדות כמו בכאן. וגם ענין עבודת הלוים מלבד שאין ידוע מה ענינם לכאן עוד זאת דתחלה הי' להזכיר בצלאל ואהליאב שעשו את המשכן ואח"כ עבודת הלוים לשאת אותו. וגם שבבצלאל אומר עשה את כל וכו' ולא הזכיר עליו שהי' חרש וחושב וכו' כמו שהזכיר באהליאב. תיבת פקודי משמשת בג' לשונות. לשון ממונה כמו ויפקד המלך פקידים. לשון מספר ומנין כמו פקודיהם למטה יהודה וכו' לשון הזכרה והתעוררות למי שנזכר עליו כמו וה' פקד את שרה. זכרנו ה' לטובה ופקדנו בו לברכה. שמה שהוא בעצמו של הזוכר ואינו מגיע למקבל נק' זכרון ומה שמועיל למקבל נק' פקידה וזהו ופקדנו בו כלומר עשה בנו תיקון לברכה שתוכל להיות ברכה באסמינו ובגילויינו ושלשתן ענין א' הם. כי כשיש ממונה הוא מעורר את המקבל ומביא שלימות ענינו בפרטי פרטיות. ואחר שאמר הכתוב בפ' ויקהל מעשה המשכן בגופו. אימר כאן הפקודים המביאים את השלימות במשכן. ומפרש אלה הן הפקודי של המשכן עבודת הלוים ובצלאל ואתו וגו'. רק שמפרש לאיזה ענין הם פקודי המשכן. כי הנה במשכן הי' גוף המשכן והי' ג"כ הכלים ארון ומנורה וכו' ונת' בדרוה"ק שהמשכן בחי' נוק' והכלים בחי' דכורא וע"ז אמר אלה פקודי המשכן ששוכן בו משכן העדות אשר פוקד ע"פ משה דוקא ולכן קורא אותו בשם משכן העדות כי כן פוקד ע"פ משה וכדי שישכון משכן העדות בתוך משכן אוה"מ צריך לאלה פקודי דוקא. אבל לשכינת הכלים במשכן א"ל לפקודי כי הוא נעשה מאליו וממילא

ביאור הענין ארז"ל גבי בשכמל"ו נמרי' לא אמרי' משה לא נמרי' אמרי' יעקב תקנו שיהיו אומרים אותו בחשאי משל לבת המלך שהריחה ציקי קדרה תאמר יש לה גנאי לא תאמר וכו' התחילו עבדיה והביאו לה בחשאי והיינו כמ"ש בתניא ח"ב בשם הזוהר