חנה אריאל שמות רפ

חד בהון. ואף שידוע בענין פנימי תיכון חיצון שכלים הפנימי' מאירים בבריאה ותיכון ביצי' וכו' **הגה"ה

וענין זה הוא דומה ממש לענין הנזכר למעלה בביאור בחי' מאין ליש. דממכ"ע. וכאן הכונה על בחי' המדות דז"א בבחי' החיצוני' ואחוריים. והוא ענין הידוע בפי' אל עולם ומצד כחי' נו ג"כ נמצא בחי' שינוי הביטול ממדרי' העולמות בבריאה כחי' ביטול יותר מביצי' ע"ד שנת"ל בבחי' ממכ"ע והוא ענין דבוקים אחור באחור ודופן אחד לשניהם וזה שייך לדרושי הנסירה וכו'. ע"כ הגה"ה:

** הכל הוא ע"י ודרך הכלים החיצונים המתלבשים בלבוש די"ס דבריאה מאיר שם האור מן הכלים הפנימי' וד"ל, והפרצוף החיצון הזה הוא שרש התהוות העולמות בי"ט והנהגתם ע"ד מ"ש לאנהגא בהון עלמין והיינו רק ענין סדר ההשתל' וכמו הרקיעים והכוכבים ומזלות למטה. ולא בקש משרע"ה על ידיעת זאת המדרי' שזה כבר הי' ידוע לו וכמ"ש ושמי הוי' לא נודעתי להם מובן שלמרע"ה נודע. והיינו דוקא בבחי' אצילות ממש וכמ"ש במק"א שלכן נא' נודעתי ולא הודעתי מפני שבבחי' אצילות ממש לא שייך ל' הודעה לזולתו וד"ל. אך הוא רק בבחי' אחוריי' ופרצוף החיצון הנ"ל. אבל בבחי' פרצוף הפנימי יותר מזה. שהוא דרך כלל ענין התכללות הכלים יותר ויותר בבחי' יחודו ואחדותו ית' עד שלא יתכן לצאת בחי' היש ודבר נפרד לעצמו משם אם לא ע"י הלבשת בחי' חיצוני' ואחוריי' וכמ"ש במדרש הנ"ל בעשרה לבושים נתלבש הקב"ה וברא את העולם ע"י הלבושים דוקא כנ"ל. לבוא לידי בריאה יש ודבר לעצמו ממש. אבל ח"מ כל הדרכים ישנם שם רק שהם בדרך רחוק ונפלא מאד מערך מציאותם בבריאה מאין ליש וכמ"ש בזוהר גבי אאע"ה דקוב"ה ידע בגוונא אחרא. שלא יסתור והעלהו לעולה על מ"ש כי ביצחק יקרא לך זרע. או כמ"ש בזוהר כל חד וחד בארחי' יתבא ובארחא נטלי' ובארחא אתער ועביד מה דעביד וכמ"ש הפי' ע"ז בסידור שער הסוכות. והנה אאע"ה אף שנגלה לו שני המאמרים הסותרים הנ"ל הכל במראה הנבואה ואעפ"כ לא נגלה לו הגוונא אחרא שאמר הוא עצמו דקוב"ה ידע כנ"ל. והיינו לפי שהוא בבחי' הנעלם דוקא שא"א להתגלות לנביא אלא לחכם דוקא דעדיף כנ"ל. וזהו שבקש מרע"ה הודיעני נא את דרכיך שלך בעצמך דוקא דהיינו בחי' יחוד העצום של הדרכים במהו"ע יחודו ואחדותו הפשוט בטרם שירדו בבחי' החיצוני' ואחוריים להיות שרש ומקור ליש ודבר לעצמו בבריאה. ואף שמרע"ה היתה נשמתו בגופו בבריאה ממש וגם אם יודיע דרכיו למשה והי' ע"כ בבחי' ירידה לבריאה. וא"כ מה בין גילוי זה שהוא מבקש לגילוי דנודעתי הנ"ל שכבר הי' גלוי וידוע לפניו כנ"ל, ע"ז אמר למען אמצא חן בעיניך דהיינו חן שממעלה למטה בחי' אשתלים בנפשו כבי' שיהי' התפשטו' יחודו ואחדותו שבמדרי' פרצוף הפנימי גם למטה מטה ע"י צינור נשמת מרע"ה שיתגלו לו הדרכים למעלן במקומן ממש. משא"כ ע"י הלבושים הנ"ל משתנה להיות הגילוי בבחי' צמצום הבריאה מאין ליש ודבר לעצמו. וגם ע"י פתיחת הצינור ע"י נשמה הגבוהה כמרע"ה להיות נודע לו בחי' הפרצוף החיצון דלבושים הנ"ל לא יתגלה למטה לגבי בחי' יש ודבר נפרד בפ"ע רק במדרי' הצמצום הזה דשרש הבריאה דיש ודבר לעצמו הנ"ל. ובדרך זה תלוי במעשה התחתונים דוקא אם הם עד"מ מו"מ המוצלח דוקא וכנ"ל באריכות. ולפי שהי' כאן אחר חטא העגל מצא מקום לבקשה זו דוקא וד"ל, וז"ש וראה כי עמך הגוי הזה. שלכאורה אין מובן כלל שייכות זה המאמר לבקשתו. ועתה מובן היטיב שזה הי' עיקר בקשתו שיתגלה על ידו היחוד האמיתי דפרצוף הפנימי גם למטה מטה ליש ודבר בפ"ע וד"ל. ולכן אמר וראה כי עמך הם העם אשר אנכי בקרבו ולכן ראוי שיתפשט בהם כולם בחי' היחוד הנ"ל (ומעין זה יהי' לע"ל בגילוי ממש כמ"ש כי כולם ידעו אותי ולא ילמדו כו' והיינו בחי' ידיעה אחרת כמו וידע כל פעול וכו' אבל ידיעה הנ"ל אינה רק בלימוד