חנה אריאל שמות רלח

בגוף ע"י כח הגבו' הקדושות וכו' הכל כדלעיל בפי' האמור. ונכלל בכלל מצוה זאת גם ענין אלהי כסף וזהב בגשמיות בפ"מ כפי הידוע בענין הסלמסאות להמשיך כח רוחנו ע"י ציור ותמונה דגוף גשמי אשר לכסף לכסף וכן לזהב ושאר מיני מתכות ומחצבים ובא הצווי הזה שבין בתמונת גופים בין בתמונת רוחני' לא יבואו להתקשר על ידם באלקותו ית' שלא ליפרד מהיחוד העצמי במהווה ב"ה ע"י המ"ח. והקדים לומר אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם שלא תאמר דהתינח בענין התומ"צ שהן יחוד המהווה ב"ה במתהווה מלמעלה למטה ואף שהמתהווה הוא עולה מטהור לקדוש כ"ז הוא במתנה דתורה. אבל בעבודת האדם ע"ד אתעדל"ת לעורר אתעדל"ע עכ"פ גם עכשיו יצטרכו להמשכות אלקות על עצמן בבחי' אלהי כסף וענין אלהי זהב הנ"ל. לז"א אתם ראיתם בראי' שהוא מקרוב דוקא שהרואה נמצא במקום הנראה באין דבר מבדיל בינותם ועי"כ יוכל לראותם (משא"כ השמועה הוא מרחוק מקום בין השומע להדבר הנשמע) והיינו בחי' עלי' שלכם דוקא לראות כי מן השמים דברתי וכדלעיל שהגם שוירד ה' על ה"ס למטה אך פתח להם את כל הרקיעים עד שנמצא שמן השמים הוא מדבר והם רואים בקירוב ועלי' שלהם. מזה יש לכם לדעת שגם בהעלות העולות וקרבן שלמים על מזבח אדמה שהוא רה"י כדלעיל אין לכם לגשת בדרך המשכות הקירוב ועלי' שלכם לאלקות בבחי' כסף וזהב כ"א דרך הישר בעיני ה' אלקיכם תעשו ביחוד המתהווה במהווה ב"ה: פרשה משפטים

ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה. עד וינפש בן אמתך והנר הדקדוקים. והשביעית. היל"ל או ושביעית או ובשביעית מהו והשביעית תשמטנה דמשמע להשמיט את השביעית ולא את הזריעה דשדה. תשמטנה ונטשתה. כפל לשון. ולמה לו אמר ותעשנה כמ"ש תשמטנה גם מ"ש ואכלו אביוני עמך הלא כל אדם בשוה מותר בשביעות. ששת ימים וגו' וביום השביעי תשבות ובפרש"י הואיל וכל השנה קרוי' שבת הוצרך לומר שאעפ"כ תשבות. והענין תמוה שנצרך לומר שלא לבטל שבת בראשית בשביעית. גם ל' למען ינוח משמע שהוא טעם על השביתה דביום השביעי וא"ז מובן. גם שינוי הלשון ינוח גבי שורך וחמורך וינפש גבי בן אמתך וגו'. הנה מצות שביעית מי שאין לו קרקע אינו מקיים מצוה זו ומה שאין עושה סחורה בפירות שביעית א"ז קיום מצות שביעית אלא ככל הקדש דעלמא שאין עושה בו דבר המוציא מקדושתו. רק שהב"ד אף שאסור להם לעשות מלאכה בפרהסיא ואם אפי' בצינעא אין עושין עבודת קרקע צריכים לקיים מצות שביעית לקדשה ולספור. ושבת בראשית א"ל ב"ד לקדשה. ואפי' מי שאין עושה שום מלאכה אפי' בימות החול צריך לקיים מצות שבת בקדוש היום ממצוא חפצך ודבר דבר שלא יהא דבורו של שבת וכו'. ובשם הירושלמי בקושי התירו לדבר ד"ת בשבת. וי"ל למה לא אמרו כזאת בתפלה. ובר"ח ב"ד צריכין לקדש החדש ואינו אסור בשום מלאכה ואעפ"כ לא נק' יום המעשה כמשי"ת

כתיב שער החצר הפנימי הפונה קדים סגור יהי' ששת ימי המעשה וביום השבת ופתח וביום החדש יפתח. פי' הפונה קדים ר"ל לקדמונו של עולם. והיינו בחי' אא"ס הפשוט שמתפשט בכל החלל כמ"ש בע"ח עד שלא הי' מקום לעמידת העולמות שזהו קודם לבחי' עולם מל' העלם שנעלם התפשטות זה דאא"ס שאלדח"מ לגבי העולמות במקומם בבחי' צומ"פ כמ"ש בע"ת וכידוע. ומ"מ נא' אדון עולם אשר מלך בטרם כל וכו'. כי אין דבר נמנע בחק הא"ס והרי הוא באחדותו הפשוטה מלך גם על עם בכח שלימותו העצמי' שכל יכול. ואעפ"כ עלה במח' אנא אמלוך ומחמת מח' זו צמצם את אורו וברא העלם העולמות. פי' אף שהוא אדון עולם אשר בטרם כל כנ"ל מ"מ א"ז