חנה אריאל שמות רלו

דלעיל. וכלומר שלא יתגרה בהן החטא. אבל מן המות וביטול סדר חיי' הגוף לא יפחדו ולא ייראו כי' מה שבא האלקים בגילוי, הדעה העליונה דמתנשא מימו"ע אדרבא עיקר ביאתו' לרומם אתכם ולהמציא הגילוי כמו שהוא למעלה גם למטה בתוך הגופים בחייהם. וכשנחם איתם משה ודבר על לבם ונתיישבה דעתם שגם במקום החיים הגופנים נתונה התו' (דד"ע המתנשא מימו"ע) בלבם וקרבם (וכמ"ש במ"א שזהו ענין עדיים מהר חורב). אז ויאמר ה' אל משה כה תאמר לבנ"י אתם (כמו שאתם בגופים וסדרם) ראיתם כי מן השמים לרום דברתי עמכם שהוא הערך הנבדל דמתנשא מימו"ע (ומ"ש וירד ה' על ה"ס הוא כמ"ש במדרש שפתח להם כל הרקיעים עד שנגלה עליהם גם מל' המאציל ב"ה שהוא רק בשמים ממעל בבחי' סוכ"ע ואף שנת' דקיימא אז סיהרא באשלמותא הכל הוא רק בבחי' סובב עליהם עד שנבנה המשכן ובהמ"ק בימי שהע"ה שאז נתגלה אשלמותא דסיהרא בבחי' שכינה בישראל). לכן לא תעשון אתי אלקי כסף וגו' אין זה ענין כלל וכלל ח"ו ממ"ש בעשה"ד לא יהי' לך וגו' אלא כאן הכונה לומר שמציאות הענין אלקי בישראל אינו דומה כלל למציאותו בעולמות. כי העולמות מקבלים האלקות בבחי' השפעה וגילוי הארה ואין זה אלא ע"י הכלים די"ס. ואומר לישראל שהם אין צריכים ואין רשאים להשתמש בכך ובדרך זה דאע"ג דלי הכסף ולי הזהב בתכלית היחוד דאיהו וגרמוהי לא תעשון אתי כלומר אותי שלא תקבלו ההכרה והדביקות באלקות בבחי' שפע מן הכלים כנ"ל שהוא אלקי כסף מדת החסד עליון דעולם חסד יבנה. וזהו כמ"ש בכל קראנו אליו אליו ולא למדותיו. פי' שלא לכוון את דעתו למקום בבחי' מקור חיי העולמות בדעה דמאין ליש (ע"ד מ"ש בכ"ד ע"פ כי ששת ימים עשה שהן בחי' המדות עליונות הכלולות מי' וי' מי' עד אין קץ וע"י קו המדה כמה וכמה פרטים מהכללית די' מי' הנ"ל ימצא בעולמות ממדת החסד וכן לכל מדה ומדה שכללות כ"ז נכלל בענין עולם חסד יבנה הנ"ל). כי אתם ראיתם שמן השמים לרום דברתי עמכם ואתם חיים בגופים שעפ"י ירידת המדרי' בהשתל' די' מי' הנ"ל א"א. להיות כן. אלא יכוין אדם מישראל את לבו לאביו שבשמים. אור אבא שבז"א שבו יחוד אוא"ס בעצם דמל' המאציל ב"ה שהוא אא"ס מלגאו שבכתרא עילאה. וזהו לא תעשון אתי אלהי כסף כלומר שבהעלותכם להיות אתי לא תעשון עלי' ודביקות הזאת ע"י אלהי כסף דעולם חסד יבנה כנ"ל. ואלקי זהב לא תעשון לכם פי' כשבא לכוון את לבו לאביו שבשמים הנ"ל אין צריך ואין רשאי לכוון דעתו משרש מקום תולדות הנר"נ בעולמות בי"ע ומשם יעלה ויבוא לקרבת אלקים. אלא כמו שאתם ראיתם כנ"ל כן יפעל האדם ממקום הנר"נ כמו שהן בגופים לפי שאנכי הוי' במ"ת כנ"ל הוא אלקיך בקרבך קדוש וכמש"ל שחיי הנשמה עצמה הם באים בגופים שתורתי בלבם. וכמ"כ יתפרש הכ' לא תעשון אתי אלהי כסף ואלקי זהב שהן בחי' חו"ג גם שניהם ע"ד האמור בכסף לבדו שהוא עולם חסד יבנה הנ"ל וכן י"ל בבחי' הגבו' דשם אלקים [ע"ד מ"ש בכתבים ובכ"ד ע"פ אלקים יחננו שמשרש בחי' אלקי' למעלה מעלה (המרומז בשם זהב) באה החנינה להאר פניו אתנו סלה] וכן יתפרש ג"כ אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם (וכמו שדרשו בגמ' לגר אשר בשעריך תתננה או מכור וכן תתננה או מכור לנכרי). ויהי' ענין הכסף מדת האה' הטבעיות שעי"ז דוקא ירצו לכוון את לבן למקום. לז"א לא תעשו לכם אלא מזבח אדמה תעשה לי. והוא ענין עשיית רה"י בעולם כמו שהוא וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך שהוא ענין העלאות והמשכות דעבודת האדם בקריאתו אליו ולא למדותיו שעי"ז מעלה את העולמות וגם את גופו ונר"נ שלו למעלה וממשיך שפע לעולמות ולנפשו כידוע

תוספות ביאור ופנימי' הענין כפמ"ש אדמו"ר נ"ע בלאזני שדקדק במ"ש ויאמר משה אל העם אל תיראו והלא מצות ה' היא את הוי' אלקיך תירא וכ"פ נאמרה