חנה אריאל שמות קפב

דהגם דלמחתב"כ אבל בחי' הדעת ישנו בכל המדרי'. דהנה מח"ק דאד"ק כוללת מה שעתיד להיות ואף שהיא מח' כללית וכנ"ל שהכלי דק מצמצם על כח בחי' אא"ס מ"מ יש בה בחי' מציאות כל פרט ופרט דעולמות. והמשל לזה מכלדאי דידעי מזמן תולדות האדם או הזרעתו מכל הקורות שיגיעו עליו במשך ימי חייו והוא מראייתם הכח שנמצא מציאות האדם. הרי שכח כללי אפשרי להרגיש בו כל הפרטים, ועד"ז יובן מ"ש לדידי חזי לי סיפרא דאדם קדמאה והראה הקב"ה דור ודור ודורשיו שכבר ישנם ממש בכח המח"ק כי מה שלא עלה במח"ק א"א להיות לו מציאות כי מאין ולאין יבוא לו מציאות. וידוע במ"א בענין אור ושפע שאדרבה עיקר המציאות של כל הנמצאים הוא מציאותן במח"ק הזאת וכל הנמצאים הם רק אור וגילוי ממח' זאת ובא בקבלה שסיבת עליית מח' זאת הוא רצון קדום אנא אמלוך שהוא בחי' העלאת העולמות ממדרי' למדרי' כמלך שמנהיג את העם בדרך ישר וטוב למנוע מהם הגסות ורוע המזג שמוטבעים בהם ולהמציא בהם מעט הזכות הנפש וכו' ועוד בחי' כלולה ברצון הקדום הזה הוא להיות לו דירה בתחתונים שיהי' הוא ית' במהו"ע נמצא בתחתונים (ומה שלכאורה יקשה מה צורך לב' הכוונות שממ"נ יספיק באחת אין כאן מקום לזה). והרי רצון הקדום הזה הוא הוא עיקרה ושרשה של מציאת המח"ק והוא מחי' אותה כנפש המחי' את הגוף [רק הנפש אינה רק מחי' את הגוף אבל התהוות הגוף הוא מטפת או"א משא"כ למעלה כמ"ש במ"א] והרצון הזה הוא בבחי' מהו"ע ממש כלשון אנא אמלוך ולהיות לו דירה בתחתונים וכו' והיות הרצון הזה מורגש בכל המח"ק זהו בחי' הדעת הנז' באד"ק וכן בע"ס הנז' במאמר פתח אליהו בחי' הרצון קדום הנגלה בע"ס מן המח"ק הוא הנק' שקיו דאילנא וד"ל וכאשר בחר בנו מכל העמים וקרבנו לעבודתו שזהו שמיוחד בנו רצונו הקדום כמאמר מייחד מלכותו על עמו ישראל וגם בחי' הדירה כתי' היכל ה' המה ובבחירה וקירוב זה החי' כל הנשמות אפי' שנשרו מאדה"ר וכו' כידוע להיות נצוץ אלקות מאיר בהם בבחי' יחוד עצמי ברצונו הקדום הזה ועי"ז נמצא מציאת הדעת את ה' גם בבנ"י למטה ע"ד הנז' למעלה בי"ס והרי בזה י"ל קצת ענין הדעת דבנ"י. ולפי"ז יקשה ביותר מהו ענין וידעו מצרים הלא בהם לא שייך כ"ז

י"ל ביאור מה שידוע דשבה"כ דתהו הי' מפני שלא היו יכולים לקבל האורות הגדולים דתהו. ובתח"ה דתהו יחזרו לקבל כל האורות שלהם ויחיו ולא ימותו מחמת שקדם בחי' התיקון. וצ"ל את זאת. הנה ענין וימלוך וימת דתהי ידוע דהיינו שהי' מציאת המלך ועם וימת וכו' ולא שהי' עולם כעין זה שלנו רק הכל למעלה מעלה במדרי' אלקות למעלה ממדרי' עולם דאצי' דעכשיו וגם שם יש בחי' עולם ממש כעין שלנו. והסבר הדבר הוא כמו שעוסקים בתו' נגלית בג"ע כמ"ש אם בהרת קדמה לשער לבן וכו' והיינו שכמו שע"י אותי' פרטים של כל נמצא כמו שנק' בלה"ק מתצמצם החיות מדבר ה' להיות גילוי של החיות אותו הנמצא הפרטי בגשמיות מציאותו. וכן מאותיו' דבור האדם לחבירו נמצא מציאות אותו הדבר במחשבת השומע. וכן כשאדם לעצמו מחשב אותיות אש מצטייר במח' מציאות אש וכן ריח כו'. וככה יש להתבונן למעלה שע"י צירופי אותיו' ימצא מהם איזה מציאות נגלה וד"ל. וזהו ענין העולם למעלה וידוע בע"ח דעולם התהו נמשך מהבלים דאח"פ דאד"ק. ושם מ"ה החדש דעולם התיקון הוא מהארה בעלמא ודרך מצחא דאד"ק. וביאור הדבר דממח"ק דאד"ק הכוללת הכל כנ"ל נגלה ממנו מציאות עולם הנקודים דתהו ואין ערוך כלל וכלל הנאצלים לגבי המאציל ב"ה וכמ"ש בס"י ולפני כסאו הם משתחווים וכו' וכו' כידוע וכשהי' רצון המאציל שהוא אד"ק להאציל ע"ס וכל העולם דוימלוך הנ"ל היינו רצון שיהי' עולם מוגבל בצירופי אותי' פרטים כנ"ל. והרי הרצון הזה הוא רצון המאציל ב"ה שאין ערוך לו כלל עם העולם הנ"ל וכמו שני הפכים ממש הם. שהרצון הוא אא"ס בעצם והעולם הם מוגבלים ע"י האותי' כנ"ל ולכן לא