חנה אריאל דברים שעה

שמל' ית' הוא בבחי' א"ס, א"כ ירידת היש הנמצא בסיבת כח מלכותו הוא ג"כ באין תכלית למטה. וע"כ הי' צ"ל קו המדה שיאמר לעולמו די. וגם רוממות ועליית העם שיתקבל בהם בחי' מלכותו הוא באין קץ למעלה בעילוי א"ע וד"ל. ובמי נמלך שיהי' גמר שלימות המלוכה הוא ע"י האדם. כי וייצר ה' אלקי' את האדם עפר מן האדמה שהוא בחי' היותר אחרון בבריאה. אך הוא כלול באמת מכל המדריגות וכמ"ש נעשה אדם ופי' בזוה"ק שאמר לכל מדרי' דנבראים ונוצרי' ונעשים שיתנו כ"א חלק מכחם בו ויהי' הוא כלול מכולם. ויפח באפיו נ"ח ומאן דנפח מתוכי' נפח ור"ל שהוא המשכה שלא בדרך הפסק רק כמו שקצה א' הוא במשפיע המנפח וקצה השני במקבל שהנפיחה נכנסת בו שהנ"ח שבא בתוך האדם הוא גילוי מלכותו העצמיית הבא שלא בדרך הפסקה (והיינו למטה שלא בדרך הפסק פרסא ולמעלה שלא בדרך צמצום מק"פ. רק שבא בתוך המק"פ ומבואר במק"א וד"ל) ומצד זה יבא ע"י האדם גילוי מלכותו העצמיי' ליש ודבר היותר אחרון במדרי' וכמ"ש בזה"ק ובמדרש שכשנברא האדם אמר שיר ה' מלך גאות לבש והמשיך אור המל' בנבראים במה שאמר להם באו נשתחוה וכו' וזהו נק' שימוש את קונו שמה שנבראו העולמו' ליש הכונה הוא לתקן שיומשך בהם בחי' מלכותו והאדם הוא המשמש ומביא אור המלוכה בפועל:, (ע"כ נמצא)