חנה אריאל דברים שנג

וכן באמת איתא אלפים שנה קדמה תורה לעולם. שתורה היא למע' מבחי' עולמות. ובמ"א מצינו להיפך אור שנברא ביום הראשון היו צופים בו מסה"ע וע"ס ראה שאין העולם כדאי להשתמש בו גנזו והיכן גנזו בתורה. נמצא שהתורה היא לבוש לאור דברה"ט. א הפי' הוא שע"י התו' יוכל לבא למטה הגילוי אור דברה"ע. כי הנה להבין הל' מסוף העולם ועד סופו. ולא מתח' העולם ועד סופו. ידוע שיש חילוק בין אור ושפע בשפע שייך תח' כמשל הרב שמשפיע לתלמיד יש תח' וסוף. אבל באור הנר אין שייך ל' תח' כי מיד שמביא האור נעשה האור בכל מקום בפעם אחת ולכן: (ע"כ נמצא) דרוש הנ"ל בסגנון אחר

לעיני כל ישראל בראשית ברא אלקים. נעוץ סופן בתחלתן ותחב"ס שלפי ענין ומצב עיני כל ישראל כן הוא ענין בראשית ברא אלקים שבתו'. וכן מבראשית ברא דתו' נמשך ענין לכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כ"י. כי התו' היא דרך הוי' כמ"ש באאע"ה כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך הוי' שארז"ל במשנה קיים אברהם אבינו ע"ה כל התו"כ. ופי' דרך הוי' היינו שהוא ית' בכבודו ובעצמו מתהלך בעולמו. כמשל מלך בו"ד שיוצא מהיכלו ונוסע במדינה שהגם שכונתו נעלמה מבני המדינה אבל יודעים שבודאי תיקון המדינה הוא. ככה ע"י בחי' דרך הוי' נמשך גילוי אלקותו ית' בעולמות מבחי' מהו"ע ית' (שזהו נעלם מן העולמות לגמרי כידוע בענין ביו"ד נברא העוה"ב ובה"א נברא העוה"ז) לתקון ובירור ממלכין קדמאין בענין ואופן שלמעלה מהשגת הנבראים אך אעפ"כ תקון העולמות עצמן הוא וכמשי"ת אי"ה לפנינו. ונתן לנו את תורתו דרך הוי' הנ"ל שגם אנחנו הנבראים נלכה באורחותיו בדרך הזה בכדי להביא התקון שהוא ית' עושה בעולמו אל בחי' הגילוי בעולמות ממש. וזהו שאנו משלימין התו' בכל שנה ושנה. כי בר"ה מתחדש חיות העולמות ובבחי' החיות שמתחדש בכל שנה ושנה צריך לקרות כל התו"כ להביא בחיי העולמים אור התו' וחיי העולמים תלוי בעיני כ"י. כמ"ש כי המשפט (דר"ה) לאלקים הוא. כידוע שעיקר הדין והמשפט הוא כמה ואיך ומה יהי' ענין גילוי אלקות בעולמות (וזהו בנין הנוק' הנז' בסה"ק כמ"ש במ"א) ומזה נמשך שעל המדינות בו יאמר וכל באי עולם עוברים כבני מרון. ועיקר גילוי אלקותו ית' הוא ע"י ישראל עם קרובו ולכן אחר גמר החתימה בהו"ר יגמר הזווג דשמ"ע שנתקוממו במצב קיים עיני כ"י לראות היד החזקה והמורא הגדול אשר עשה משה (כמשי"ת) אז הוא מתקומם ג"כ עפי"ז. וכפי אופן וענין הזה הבריאה דבראשית ברא שזהו סיפור מה שהי' ענין בריאת העולם וע"י הקריאה בס"ת כמצותה ממשיכים דרך ה' שעושה בכבודו ובעצמו כנ"ל גם תוך העולמות. וזהו נעוץ סוב"ת שהסוף הוא סיבת וגדרי אופני התחלה והנה על ידי המשכת דרך ה' בעולמות בקריאת התורה מתגדל ומתקדש ק משה אשר ידעו ה' פא"פ) היד החזקה והמורא הגדול לעיני כ"י בתוס' מרובה על מה שנעשה במשפט לאלקים וכו' ככל הנ"ל זהו נעוץ בתחלתן להיות סיבה להיות היד החזקה והמורא הגדול לעיני כ"י בתוס' עילוי

ולבאר הדברים יש להעיר במ"ש ולא קם עוד נביא כמשה אשר ידעו ה' פא"פ דלכאורה מ"ש אשר ידעו ה' אין כאן עדיין שום שבח למשה. כי את הכל יודע הוא ית' וענין כונת הכתוב במה שסיים שהידיעה של משה היתה פא"פ שלפי הנראה לכאורה משמעות הכתוב הוא שכמו שידע הקב"ה למשה כן ידע משה להקב"ה. אבל זה אינו שהרי כבר נא' ופני לא יראו. וא"כ צ"ל מהו זה שאומר פא"פ. וגם מ"ש אח"כ לכל האותות והמופתים וגו' אין מובן הל' לכל. ולכאורה הי' ראוי לומר (לסיפור שבחו