חנה אריאל בראשית צט

מאתו שזהו שייך כשהאור מורכב בבחי' כלי ואף שלא ימצא בירור מאתו בחי' הגוף דיצחק כיון שנשמתו אינו מאיר בדרך הרכבה בגוף רק מצד בחי' המל' ימצא הבירור. שיהי' כלי לבחי' האור שמקבלת בדרך יחוד מאברהם אף בבחי' הפלא וכנ"ל והנה אף שהאיר בתוך גופו היינו כמו בחי' התפעלות הנפש כשהוא בגוף בבחי' הארת הנפש עצמו אבל לא בדרך בחי' הרכבה בבחי' התפעלות הגוף כשהוא בן מאה שנה וכמבו' במ"א] והשיבו לו היפלא מה' דבר למועד הזה וכו' ולשרה בן היינו מצד בחי' נוק' דאלי' שהיא אשישתא דמקבלת כל נהורין ימצא לתתא כגוונא דלעילא. ובבחי' האצי' ישנו בחי' ג' קוין בדרך הארת אוא"ס דהיינו בחי' חסד שרש אברהם למטה. ובחי' הגבו' שרש יצחק כו'. ע"כ מחמת כח בחי' המל' ימצא בחי' תולדת הנשמה דיצחק (וזהו והמה בקשו חשבונות רבים דהיינו בבחי' ג' קוין מצד שנצרך להיות בירורים מלמטה בבחי' ביטול בעצם דאו"כ דאצי' עד שיאיר בחי' אוא"ס בגופים למטה בדרך הארת אוא"ס באו"כ דאצי' ששמה בחי' הקוין. אבל והאלקים עשה את האדם ישר בבחי' מלמעלה למטה כמו נשמת אדם הראשון בכלל. ובבחי' מלמעלה למטה הוא בבחי' האחדות. כי מסטרא דילן מתפרשין כו'. והנה אברהם תיקן חטא אדה"ר שקיצץ בנטיעות והפרידם מאחדותו. ואברהם המשיך יחוד הא"ס באו"כ, דהיינו מלמעלה למטה. ויצחק תיקן חטא קין שמבואר בספרים שחטא בסברת עזב ה' את הארץ דהענין שמצד עוצם רוממותו אינו שייך אליו שישגיח בתחתונים ושיהי' לו בחי' ע"ס באו"כ לאנהגא עלמין וכו' ומדתו של יצחק הי' מדת הפחד דהיינו בהסתלקות ועילוי למעלה מעל' מלמטה דוקא שזהו ענין יחוד הע"ס במהו"ע מלמטה למעלה כו'. ע"כ קודם העקידה שעקד אברהם את יצחק בנו לא הי' בו בחי' כח התולדה שזהו בחי' המשכת אור אין סוף למטה רק אדרבה בבחי' הסתלקות בעילוי אחר עילוי. רק לאחר העקידה שנתגבר מדת החסד דאברהם על מדת הפחד דיצחק אז המשיך בו בחי' כח התולדה. ובזה יובן ענין העקידה שנא' בהעלהו שם לעולה ומבואר בזוהר אסיקתי' אחתי'. דהיינו ששרש יצחק בבחי' האצי' במדת הפחד הוא בבחי' הסתלקות היפוך ההמשכה. אבל כאשר יעלהו לעולה למעל' היינו בבחי' יחוד ע"ס הגנוזים בעצמות מזה ימצא דוקא ההמשכה בבחי' העצמות בבחי' יחודו בע"ס וד"ל. ובזה יובן ענין ראי' ושמיעה וידיעה המבואר בעמ"ו. ענין היפלא מה' דבר דהיינו שדבר הוא בחי' מל' אינו יוצא מבחי' פלא העליון (ע"ד ותשרש שרשי') וא"כ מצד יחוד אברהם ושרה תקבל בחי' פלא דאברהם שהוא בחי' אור הכתר יתגלה למטה וד"ל וזהו ענין חנוך לנער כו' גם כי יזקין לא יסור ממנו דהיינו מבחי' אהבה דלעשותו כנ"ל דהיינו שימצא בחי' השגה בגוף למטה בערך חוש הבריאה מלבד מה שמשיג גילוי יחוד האוא"ס במהו"ע מצד אהבה הטבעית שיוכל להגלות בערך חוש המעשה ג"כ וכמו ענין מעשה המצות וכוונותיהן כו' וד"ל

ויזרע יצחק בארץ דהיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' ממה שויברכהו ה' בא בסוף הפסוק נראה דלא קאי אדבתרי' ויגדל האיש וגו' אלא אדקמי' והיל"ל ויברכהו ה' וימצא בשנה ההיא וגו' גם ענין מאה שערים י"ל מה ענין זה. בפ"ק דברכות כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו שנא' וישכם אברהם אל המקום אשר עמד שם וגו'. ובסוף ד' הסמוך כל הקובע מקים לתורתו (ונ"א לתפלתו) אויביו נופלים תחתיו שנא' ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לענותו וגו'. וי"ל בזה מה ראי' היא זו מפ' ושמתי מקום וגו' שפירושו שהש"י הוא ישים מקום אל הקובע מקום מעצמו וגם במ"ש