חנה אריאל בראשית פה

חכמה. רק נפקת מחכ'. לפי שבחי' חכמת המאציל ב"ה אין לה בחי' כלי כלל להבדיל בינה לבין בחי' הכתר ורצון המצות. ועוד מאחר שהוא יחיד כנ"ל אין בחי' החכ' שבו יותר בחי' או"פ מבחי' הכתר וד"ל. ואחר דנפקת מחכ' אין לה מציאות באבי"ע כ"א בבחי' החכ' בין בחכ' שלמעלה בין בחכ' עילאה דאבא וז"א (וז"א הוא עצמו בחי' התורה (כשי"ת) כמ"ש אורייתא וקב"ה כולא חד] וחכמה תתאה דמל' בבי"ע אלא שמציאותה הנ"ל נבדל מבחי' חכ' דמעשה בראשית וכו' כמ"ש במק"א

ולהבין בחי' אדם דז"א שנק' אחד כנ"ל. הוא עפ"י הידוע בענין השמות. דכל ספירה אית לה שם ידיעא. שם אל בחסד ואלקים בגבורה וכו'. והיינו בבחי' כלי הספירה אבל בבחי' הפנימי' והאורות דספי' כולן הן שם הוי' לבדו כידוע. אך ספירת התפארת גם שם הכלי שלו הוא שם הוי' ב"ה והיינו שהאור והכלי הן דבר אחד ממש שהכלי הוא רק גילוי אור אחדות הא"ס ב"ה דאור ספירת התפארת. משא"כ שמות דאל ואלקים אף דאיהו וגרמוהי. חד ביחוד דאור הא"ס מ"מ הגילוי הבא מהן הוא בחי' מציאות החסד או פחד וגבורה. ואף שבחי' התפארת הוא ג"כ שמתגלה ממנו בחי' התפארת בעולמות. הנה ידוע שמדת התפארת היא כלולה מכל גוונין. ולכן גם שהתפארת הוא בחי' מציאות כמציאות החסד והגבורה. רק כח ההתכללות שהוא בוקע גם בכלי שלה שלכן תפארת כלול מגוונין] הוא בחי' גילוי דאא"ס הפשוט יותר משאר הספירות. ובקבלת הרמ"ק נק' זה ת"ת בשם קצוותיו. ור"ל שמדת התפארת שממנה מציאת תפארת בעולמות היא בחי' קצה הת"ת שנק' עמודא דאמצעיתא בקבלת הרמ"ק שהוא נושא הו"ק וד"ל] כמו קצה החסד וההוד וכו' אבל הת"ת עצמו בעל הו"ק שלו הוא כח ההתכללות הנ"ל הוא ושמו אחד שם הוי' באור וכלי שלו כנ"ל וד"ל. ועפ"י קבלת האריז"ל נק' הת"ת בעל הו"ק הנ"ל בשם פרצוף ז"א ב"ה שהוא שם מ"ה גימט' אדם אדמה לעליון אחדות הפשוטה כנ"ל. וספירות שלו הן ו"ק ששת ימים עשה הוי' ב"ה וז"ש אורייתא וקב"ה כולא חד הוא בחי' התורה דחכמת המאציל ב"ה ממש הנ"ל שהוא חד ממש בבחי' שם מ"ה דז"א כשהוא בבחי' הגדלות. מוחין דתורה הבאה לו בבחי' מוחין דאו"א ועו"א כידוע. והספירות שלו בבחי' שם מ"ה הנ"ל הן גרמוהי דרמ"ח פקודין. וע"י בחי' גופא די"ס דמ"ה דז"א כשמתייחד עם גופא דנוק' שהוא יחוד מלכותו על עמו ישראל נותן לנו התורה והמצות בבחי' פועל ממש ביש ודבר המצות בבחי' חיצוניות והתורה בבחי' חכ' ופנימית כנ"ל. ובכתבי האריז"ל איתא דנובלות חש"מ תורה הוא בחי' פרצוף יעקב הידוע בקבלתו שנבנה מבחי' אחוריים דאו"א דנקודות שנפלו ונתבטלו כידוע ובחי' או"א דנקודות ידוע שהוא בחי' שלמעלה מאצילות דתיקון וידוע בע"ח שהן הן בחי' חכ' שלמעלה שהיא בחי' חכם שבחכ' כנ"ל שמהן נבנה הכתר בפרצופים דעו"א והנובלות שלהן נתתקנו ונבנו בבחי' פרצוף יעקב הנ"ל. וביאור הדברים דהנה אברם הוא אברהם אע"ה שתחלה בעבר הנהר ישבו וגו' ואברם הוא בחי' ח"ס חכ' שלמעלה עד שנתוסף לו ה' דבחי' ה' חסדים של המאציל ב"ה מבחי' הכריתות ברית להיות לו לאלקים ולזרעו יצחק ויעקב ועם בני ישראל ולהיות נותן להם התורה והמצות בפ"מ. אך האבות עצמן שהיו מרכבה לחג"ת שבכתר כידוע ומבואר במק"א] קיימו התומ"צ ברוחני' בבחי' יניקתם מחכ' שלמעלה שהוא לבוש הראשון דתורה חכמת המאציל ב"ה ולפי שלא נתגלו התורה והמצות רק בבחי' הלבוש דחש"מ ולא נתנה להם התורה עצמה שהיא מגעת עד בחי' הפ"מ וגשמיות ולכן לא קיימו התומ"צ אלא ברוחני' ביניקה מחש"מ. אמנם עם בני ישראל לא נגלה להם מחכ' שלמעלה אלא חכמת התורה הנגלית לנו והוא בחי' פרצוף יעקב יו"ד עקב שהיו"ד דחכ' דאור אבא בא בבחי' עקביים בבחי' עלמא דאתגליא דקול ודבור הגשמיים וכענין