חנה אריאל בראשית מג

בחי' ומדריגת אדם דשם מ"ה החדש והוא מברר ומחי' את הכלים שנפלו ומתו שיהיו חיים וקיימים בבחי' עולם והוא יהי' מלך לעולם. והנה ידוע בע"ח ובסה"ק דבחי' עתיק כולו פנים פי' ענין פנים ואחוריים בפרצופים עליונים. הוא שמן האחוריים נמשך ישות העולם כפי מה שהוא במדריגתו [ר"ל עולמות בריאה יצירה עשי' יש ודבר נפרד לעצמו ועולם האצילות הוא יש נפרד מקו"ח המיוחד בספירות וע"י האחוריים דכלים נעשה העולם בבחי' היחוד דקו"ח] ומבחי' הפנים בא בעולם בחי' הביטול דהיינו שמאיר גם במקום מדריגת ישותו כח ועוז מלכות הספירות והפרצופים לבטל ישותו שעקרו של הביטול הוא הקו"ח אא"ה ב"ה דקכ"ח והוא הכל וכידוע. ולכן בכל הפרצופים בחי' המלוכה שלהם ע"י השפעה מבחי' פנים של הפרצוף לבטל ישות העולם בכל מקום לפי מדריגתו (ר"ל מבחי' מדרי' ביטול היש בבי"ע שאין עשי' דומה ליצירה וכו' ובאצילות ביטול בעצם וכמשי"ת) וזהו שמלכותו תחת יסודו ר"ל השפעתו. אבל בחי' עתיק אין. בו אחוריים כלל כידוע בע"ח שמה שנתברר מעולם הנקידים בפרצוף עתיק הן המדריגות עליונות שבכלים שאחר הבירור אין בהם שום שם ישות כלל. כי הארת האור הקו"ח הבא בשם מ"ה החדש בפרצוף עתיק מאיר אורו להדיא עד שאין מקום לשום ישות לדבר בפ"ע (אפילו בבחי' יש שבטל בעצם) אלא אין כאן שום ישות שצריך להיות בטל והסבה לזה הוא שאין שם עדיין שום מכסה ומעצור על האר דשם מ"ה החדש אף שהוא ג"כ אור וכלי הנה גם הכלי הוא בבחי' שם מ"ה (משא"כ אחר הפרצוף הראשון הזה דעתיק נתלבש שם מ"ה דעתיק בשם ב"ן דעתיק. שהגם שכולו פנים אך אינו שם מ"ה להדיא וכמ"ש במקום אחר) ועוד סבה שלפי שהכלים המתבררים בפרצוף זה יש בהם ענין התכללות באור המתפשט משם מ"ה הנ"ל ולא ביטול כלל. ויובן על דרך משל גופני ממלך גדול בהפלגה בכל מיני שלימות. שראה נער הדיוט שאין לו מעלה וחשיבות בעיני הבריות. רק המלך הביט שמזלו רם מאד לקח אותו להשיאו את בתו. ועל ידי זה אין ספק שבא עושר וחשיבות וכבוד מופלג מעין כבוד מלכות. וגם הכניסה לו סמים וחלטים לזכך המוח ולפתוח מעיינות החכמה ושכל. עד שנעשה מעולה בכל השלימות בדרך הפלגה מכל הבריות והוא יודע בעצמו שאין בו מצדו שום שם מעלה בעולם כלל. ואין זה אלא שנכלל בכבוד המלך שמזה נמשכים לו רצון ושכל ומדות ומחשבה דיבור ומעשה במדרי' כבוד מלכות מופלג בהפלגה עצומה מכל בני העולם עד שמדריגתו הקדומה אין לה שום שם מציאות וערך כלל (וכמ"ש בתני' פי' ערך שמספר אחד יש לו ערך עם רבוא רבבות מילייאן וכו') מה שאין כן שאר בני העולם אף שכבוד המלך מופלג מהם הנה על כל פנים יש ערך לההפלגה. וזהו המזל שלו שהביט בו המלך כלומר שראה שיוכל להתכלל לגמרי בכבוד מלכותו שלא יהי' בו רק כח ועוז כבוד המלוכה ולא שייך לומר שהוא במהותו בטל לגבי הכבוד מלכות כי הרי אדרבא הוא יש ודבר חשוב. ומציאותו הקודם אין עולה בשם ביטול למדריגתו עתה כי אין ביניהם ערך כלל כנ"ל. מבואר דגם כשזה חתן המלך הוא בבית דירתו עם בת המלך יש ודבר חכם ומושל אין בו שום דבר רק כח הדר מלכותו המלך ואין כאן שום מקום להיות נקרא בשם ביטול כנזכר לעיל. אך כשבא לפני המלך ממש ודאי שיש לו התרוממות בנפשו בבחי' ביטול אל המלך עצמו. והביטול הזה הוא רק עונג ושעשועים לו. כנזכר לעיל שגם בל"ז אינו דבר לעצמו כלל רק הדר כבוד מלכות. אך אף על פי כן אינו גוף המלך עצמו אלא רק התפשטות כבוד מלכות כנזכר לעיל. לכן כשבא מול פני גוף המלך בא לו תוספות עונג נפלא ושעשועים מזה הענין עצמו שהוא נכלל באורו ומרגיש בחוש את מקורו ושרשו שהוא כמשל המאור לגבי האיר וכל זה דוקא בא מחמת שכבר אין להחתן הזה