חנה אריאל במדבר רמג

בחינת עשר כחות הנפש בחי' חב"ד חג"ת כמו שיש בנפש האדם. רק החילוק שיש בין המאכל ובין נפש האדם הוא כי בנפש האדם י' כחות הנפש הם מתפשטים בציור קומה ראש למעלה והלב באמצע והרגלים בסוף אבל בבחי' בהמה הראש והידים והרגלים הם בהשוואה ואינו גבוה זמ"ז כלל. וכמ"כ בבחי' הצומח שיש בו ג"כ בהעלם עשר כחות הם בהשוואה יותר ויותר אפילו מבחי' בהמה. והחילוק הוא שבנפש האדם הוא מתחלק לפי מזיגת הכלים. והנה מזיגת המוח והראש הוא רוחני יותר לכן הוא למעלה יותר משא"כ הלב שאף שיש בו ג"כ חו"ב כמ"ש ולבי ראה הרבה חכ' כו' או כמ"ש ובכל חכם לב נתתי חכמה מ"מ בלב הכלי הוא יותר בהגשמה לכן הוא ג"כ למטה יותר מהמוח. וכמו כן ברגלים בחי' תחתונה שבגוף. אך כ"ז הוא מצד הכלים לכן גם כחות הנפש כשמתפשטים בהכלים המה בבחי' ציור אדם אבל בעצמות הנפש המה ג"כ בהשוואה כידוע במ"א. והנה המאכל שבדצ"ח הוא ג"כ כנ"ל ששרשו מבחי' י"ס דעיגולים עלמין סתימין הנ"ל ששם כל הכחות בהשוואה ואין בו חילוקי מדריג' בבחי' קוין בציור קומה כמבואר למעלה במשל כח הדיבור שיש במח'. וזהו ענין שרש כל המאמרות קודם מאמר נעשה אדם אבל בחי' מאמר נעשה אדם הוא דוקא בבחי' התפשטות האורות בכלים בבחי' ציור קומה לכן יש כח במאכל להחיות את האדם כמו שבחי' התפעלות הכחות שמתפשטים בכלים הוא ע"י תוס' הארה מהכחות כמו שהמה כלולים בעצם הנפש כידוע כמ"כ הוא התחדשות בכחות ע"י המאכל שמדצ"ח. והנה יובן ממילא לפי"ז בכללות ההשתלשלות שהוא בחינת אבי"ע שהוא בכלל בחי' חב"ד חג"ת נה"י כידוע דאבא שרש אצי' ואימא מקננא בברי' וו"ק ביצי' ואופן מקננא בעשי' הוא ג"כ בענין ב' בחי' הנ"ל דהיינו התפשטות הי"ס באו"כ בציור אדם. וכמ"כ יש התפשטות הי"ס בבחי' עיגולים כמ"ש רוח האדם ורוח הבהמה כידוע

הנה מובן לפי"ז שבי"ס דיושר הוא בבחי' התחלקות המדרי' רת"ס בציור אדם כנ"ל אבל בבחי' י"ס דעיגולים המה בהשוואה ממש ראש ורגל ואין בו חילוק מדרי' שעולם אצי' יהי' במדרי' יותר ויותר עליון מבחי' עולם העשי' רק הכל בהשואה ואף גם למטה מטה בעולם העשי' יש ג"כ בחי' אצי' כמו שהוא למעלה כמו שידוע בשם המגיד זצלה"ה רק החילוק שבין עולם אצי' כמו שהוא בא ע"י י"ס דיושר בבחי' רת"ס בחילוק מדרי' שאצי' הוא גבוה הרבה ויותר עליון מעולם העשי' הוא ג"כ כמו חילוק י' כחות נפש האדם כשהוא בכלים לי' כחות הנ"ל כשהוא בדצ"ח ששם אף שיש בבחי' י' הכחות הנ"ל המה בהעלם אבל בציור קומה באים לידי גילוי. וכמ"כ ממש החילוק בין השתלשלות ד' עולמות בבחי' ציור אדם דיושר לגבי השתלשלות העולמות הנ"ל בבחי' י"ס דעיגולים. שבעיגולים אף שיוכל להיות בחי' אצי' כמו שהוא אף למטה מטה בעשי' מ"מ יש חילוק בין אצילות שהיא בבחי' ומדרי' ציור קומה שאצי' למעלה ששם יכול להיות בגילוי ממש אבל בבחי' אצי' שמי"ס דעיגולים שאף שנמצא אצי' למטה כמו שהוא למעלה מ"מ הוא בהעלם והנה מובן ממילא לפי"ז שהוא ג"כ ההפרש למעלה בין בחי' תומ"צ. שהנה שרש המצות הם רמ"ח אברים בבחי' ציור קומה. והתורה היא מבחי' כי לא אדם הוא בחי' רמח אברי' רוחני' כמו שהוא למעלה בעצמות יחידה בחי' אא"ס הפשוט שעשועי המלך כנ"ל ולכן יוכל להיות התחדשות וחיזוק כחות האברים בחי' פקודין ע"י התורה כמבואר למעלה בענין קיום האבות את המצות עד שלא ניתנו באופן אחר במקלות ובארות וד"ל וממילא מובן ג"כ שע"י התורה יוכל להיות גילוי עולם האצי' כמו שהוא נמצא למעלה אף למטה מטה בעשי' אך הוא במדרי' יותר ויותר ממה שנמצא ע"י בחי' י"ס דעיגולים שאף שגם ע"י נמצא אצי' בעשי' אך הוא בא בהעלם אבל ע"י התורה יוכל להיות אף בגילוי ממש כמו שהוא בבחי' אצי' בציור אדם בגילוי כמ"כ יבוא בגילוי גמור אף בי"ס דעיגולים למטה בעשי'. וזהו מה שנאמר במ"ת וירד ה' על ה"ס דהיינו שנמצא גילוי אנכי