הלכות קטנות, חלק ב לג

ל"ג) שאלה מי שברך ונתן אוכלין לתוך פיו קודם שהחיך יטעם לאכול מהו שיוכל לדבר במה שאינו ענין סעודה:

תשובה מההיא (ברכות י"ד.) דמטעמת אינה צריכה ברכה אין ראיה דהתם למ"ד אפי' בבולעת עד רביעית וטעמא דלאו לאכילה מיכוונא אבל במתכוין לאכול ונתן אוכלין לתוך פיו תחלת אכילה היא ושוב אין שם חשש דומיא דהא דאמרינן (או"ח סי' תל"ב) דאין להפסיק בין ברכה לתחילת הבדיקה (ע' באה"ט או"ח סי' קס"ז ס"ק ט'):