רע"ט) בפרק ראוהו ב"ד (כ"ז:) אעפ"י שזה שמע וזה שמע זה כיון לבו וכו' הא תו למה לי. י"ל דלר"ג איצטריך דאמ' בסוף ר"ה (ל"ד:) מתוך שש"ץ מוציא את שאינו בקי מוציא את הבקי והכא נמי ס"ד שאם היו שנים שומעין א' כיון לצאת וא' לא כיון לצאת מתוך שמוציא את שכיון וכו' קמ"ל (עי' לעיל סי' רע"ו):