הלכות קטנות, חלק ב קו

ק"ו) בריש האומנין ת"ש כל המשנה וכו' בשלמא כל המשנה לאפוקי וכו' הקשו דלמה לו למקשן לפרש כל המשנה דאין לו להביא אלא מה שצריך לו דבשלמא בברייתא צריך לתקנה ולתרצה קודם שיקשה שלא יאמרו משבשתא היא אבל משנה אינה צריכה תיקון דאיהו מוקמה אנפשה:

ואמרתי דזה שנוהגין לומר שאין המקשה מביא אלא מה שצריך לקושייתו היינו יחיד נגד יחיד אבל סתם תלמודא דרך להשמיענו אגב אורחין וכן כתבתי גבי כשמביא ת"ש הרבה וכשמביא הפך זה מזה רוצה לאוקומי הבעיא כתנאי: