הגהות הרד"ל על ספר הפרנס ג

מותרין לבשלן בחלב כצ"ל:

ואם נמצאו הבצים בתרנגולת שנתנבלה כו' כצ"ל. ואהני בצים גמורות בקליפתן דלעיל קאי וכמבואר בתוס' וש"פ והנהו הוא דאסורין מדרבנן ולהכי ספיקה מותרת כדמסיים ואזיל אבל שאינן גמורות כיון דהם כבשר לטנין בב"ח ומליחה ה"נ בנבלה אסורין מה"ת וספקן אסור ממילא:

אפי' באלף לא בטיל. דהוי דבר שבמנין:

וכן מתרנגולת טרפה. איפשר יותר נכון להגי' וכ"ש מתרנגולת טרפה. דהני דאוריית' ונבלה דרבנן. רק דמ"מ הוי כליטרא קציטות דרבנן הוא. וכן מבואר בסה"ת פ' אלו טרפות סי' כ"ו:

אם היא נזקקת אח"כ לתרנגול כו'. וכ"ה לשון זה בשערי דורא לא למעוטי בדספנא מארעא קאתי דבהדי' מוכח בסוגי' דפ' א"ט (נ"ח) דפריך לאמימר חבריי' דושוין בביצת טרפה ודחק בה ולא משני בדספנא מארעא כדמשני לל"ק. וע"כ דלאמימר ספנא מארעא נמי מהני להוציאה מידי טרפה. ואיפשר לרבותא נקט דאפי' נזקקה לזכר מ"מ בעינן לידה ולא סגי' בהא לחודי'. אע"ג דאמר ר' יהודא בפ"ק דע"ז דשבורה אין מקבלת זכר כלל עיי' תוס' שם: