הגהות יעב"ץ על זבחים קיח:

גמ' תנא רואה שאמרו כל שרואה כולו ואין דבר מפסיק בינו וכו' כצ"ל:

שם א"ל ר"ש בן אליקים לר"א אסברה לך . נ"ב רש"י גרס לי וחסר א"ל כגון כו':

שם ת"ר ימי וכו' ארבעים שנה. נ"ב צ"ע הלא אפי' כל ימי עמידת ישראל במדבר לא היו מגיעים לשלשים ותשע שנה כי בשנה שניה נשתלחו מרגלים. ומשילוחן עד סוף ימי המדבר שמונה ושלשים שנה מפורש בתורה. וכן מוכיחים דברי כלב דבסמוך. הרי לא שלמו ל"ט שנה ליציאת מצרים עד פסח שעשו ישראל בגלגל. נמצאו ימי אהל במדבר שלשים ושמונה שנה. כלו באחד בניסן שלאחר מיתת משה. וי"ל בדוחק שבעל שמועה זו נמשך אחר לשון הכתוב שעמדו ישראל במדבר ארבעים שנה. עם שאינן אלא ל"ט שנים בדיוק (ובע"כ נפרשהו כאילו היה כתוב עד ומשמעו ולא עד בכלל. או בדרך במספר ארבעים. שהוא סמוך לארבעים) קרי להו ארבעים עלה קאי תנא דברייתא דלא דק נמי וסמיך אארבעים דקרא (שר"ל ל"ט) דגרע מנייהו חדא. ודכוותיה אשכחן בקרא גבי מרגלים. דמני ארבעים שנה ואינן אלא ל"ח שנה:

רש"י ד"ה מדשבע כבשי וכו' בעלמא היא. נ"ב עי' אם לבינה: